פשוט אורי

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!

פתאום, את מתחלפת..

לפני 18 שנים. יום ראשון, 14 בדצמבר 2008 בשעה 5:22

כיף לי לחשוב מה יקרה בקרוב..

איך ישן יתערבב עם חדש, האני והאת של אז, בזיכרונות. אם האני והאת החדש שעכשיו.

אם היכולת שלך להכאיב, אם היכולת שלי להתאפק.. וכל זה יעלם בנשיקה הראשונה מזה הרבה זמן.. שכל התשוקה הזו תתפרץ (אני מקווה שמיטה תעמוד בזה..)

קצת מבולבל, קצת חרמן...

לפני 18 שנים. יום שבת, 13 בדצמבר 2008 בשעה 7:24

זה כיף

לחשוב עלייך

לדעת שאת שם

ושאתמול בלילה זה היה משהו שקרה, היה צריך לקרות, וישב בזכרונותיי עד יום שני לפחות..

אני נכנס עם חשש, אני לא בטוח ולא סגור על עצמי..

תוהה.. האם אנחנו סתם דוחים את הקץ או שזה באמת יעבוד עבורנו..

אני אוהב לשמוע אותך מחורמנת, לא מסופקת, סובלת מכך.. סאדיסט את יודעת שאני.

חסרת לי, הפשרה, הידידות.. הייתי טובה אבל לא מספקת. הייתה חסרה לי התשוקה, התשוקה שבהתמסרות, התשוקה שהייתה במעשייך. לא רק תחושת סיפוק, משהו נוסף.. ייתכן ששמו הוא אהבה, רגש, לא יודע להניח את האצבע.

מסיבה

לפני 18 שנים. יום שלישי, 4 בנובמבר 2008 בשעה 21:44

אחחח.. כמה בא לי מסיבה עכשיו מוזיקה קצבית ברקע, בחורות יפות מניעות את האגן, חושפות רגלים ושרירים מכווצים. מתגעגע למסיבות בנו לימיט, החמודה בכניסה שתמיד השלום שלה מחמם לי את הלב, וגם את בת הזוג. האווירה השונה , הבר שתמיד אין כיסא אחד פנוי, הכורסאות המלטפות, המלכה יסמין שמתעללת בעבד שלה בפינה. הפליי רום שתמיד מחרמן. הציוד המעניין שיש לכולם אך לא לי. ה''שלום'' שלי פרצופים מוכרים ללא שם. [b]וכמובן האפשרות להזדיין שכולם העולם יכול לצפות ומרגיש שהוא חייב לגעת למרות שאתה מתעקש להכניס בהם קצת הבנה... אחח..

מה , אני יחידי?

לפני 18 שנים. יום רביעי, 29 באוקטובר 2008 בשעה 15:19

אני תמיד מתקשה להבין האם כל מי שאומרת שפונים אליה בצורה רעה עם כינויים כמו כלבה או מלכה או אדוני או גברתי זה אכן ככה?

אין שום באמצע? אין שלום ותודה ובוקר טוב ולילה טוב?
מה אני היחידי שעושה את זה?
אני היחיד שיודע איך לדברים עם אנשים או נשים בפרט...

לא נראה לי שאני כזה מיוחד, נכון?

החיים מעניינים...

לפני 18 שנים. יום ראשון, 21 בספטמבר 2008 בשעה 19:40

[b]מי הם האנשים הבודדים שמסתכלים בבלוג שלי, יותר נכון הבלוג הריק שלי?

קדימה בזמן