לפני 15 שנים. 13 בדצמבר 2008 בשעה 10:24
זה כיף
לחשוב עלייך
לדעת שאת שם
ושאתמול בלילה זה היה משהו שקרה, היה צריך לקרות, וישב בזכרונותיי עד יום שני לפחות..
אני נכנס עם חשש, אני לא בטוח ולא סגור על עצמי..
תוהה.. האם אנחנו סתם דוחים את הקץ או שזה באמת יעבוד עבורנו..
אני אוהב לשמוע אותך מחורמנת, לא מסופקת, סובלת מכך.. סאדיסט את יודעת שאני.
חסרת לי, הפשרה, הידידות.. הייתי טובה אבל לא מספקת. הייתה חסרה לי התשוקה, התשוקה שבהתמסרות, התשוקה שהייתה במעשייך. לא רק תחושת סיפוק, משהו נוסף.. ייתכן ששמו הוא אהבה, רגש, לא יודע להניח את האצבע.