רגע לפני שחוזרים לשיגרה
סוג של שיגרה, אף אחד לא יודע באמת מה זה יהיה או איך זה יקרה.
אנחנו מסכמים רגעים של חצי שנה יחד.
הימים עברו מהר
הלילות אפילו יותר
מערבי שתייה ולחמי הבית, עברנו לארוחות שישי ואירועי בית משעשעים.
הרגשות שלנו העמיקו
הגעגועים התמתנו
שרוב השבוע זה סוג של חג ואני נמצא יותר ויותר במיטתך וצמוד צמוד לא רק מכוחו של הסגר.
למדתי לפתוח את ההגנות ולתת למבט הביישן שלך לעטוף אותי באהבה המדהימה שאת משגרת אלי.
למדתי להרפות, פשוט להיות, שנינו יחד באותו חלל.
להנות מהליטופים שלך בדיוק ברגעים המתאימים
לדעת שאת שם בשבילי , לא רק שנחמד נחמד.
מצחיק אותי שבתוך הבלגן, החופשה הלא ידועה והמגפה שמסביב, המגפה שביטלה את כל החוץ עדיין מצאנו דרך לעשות מסע
מסע לתוך עצמנו, לתוך האהבה שלנו.
אני לא יודע אם אפסיק אי פעם לשאול את עצמי, איך זה יכול להיות כל כך מושלם?
אחרי הכל, אני אדם נחמד אבל אף פעם אין לי כזה מזל בחיים..
אולי יום אחד, אדע להגיד במילים את כל מה שאת עבורי, את כל מה שאני מרגיש איתך.
עד אז,אומר לך.
את שלי, כמו שאני שלך.
אורי