לפני 4 שנים. 21 באוקטובר 2020 בשעה 14:40
פעם התרגשתי מהעתיד
אבל אם העתיד זה ריחוק חברתי
מסכות שלא רואים את הפנים
מסכים ומסכים ומסכים בלי סוף
וממשלה כושלת שפשוט סוגרת ופותחת
לי את המצב רוח.
סוגרת לי כל עניין לדבר עם אנשים כמה חרא פה.
ואולי לקוות בזוית של האינסוף שיהיה פה נורמלי ..
עם שמחת חיים
ולא הורים מרוטים ממערכות
חינוך,
אכיפה
וכלכלה שרק חונקת.
אני חייב טבע ושמיים בלי בניינים
חבלים וסימנים עלייך
אותך מלוכלכת בכל חור שאחפוץ.
להרגיש את התאווה שלך לזין שלי.
להגמיר אותך בקהל צפוף.
בעיקר לראות אנשים מאושרים, בלי יותר מדי דאגות.
כי לא כיף פה ואני לא מדבר רק על הכלוב.