מסיבה.
אחרי הרבה זמן ללא,
ליין נפלא של אנשים, שהנסיבות מאלצות אותם לשינויים
כבר לא אווירה קטנה ואינטמית, אלא ריבוי של אנשים, מתקנים ותאורה סגננונית.
עדיין אפשר להיות אנונמי, לא להתערבב עם ההמון הקטן שנוצר
לא לאמץ את התאורה ואפקטים.
להיות פשוט.
המוזיקה עוטפת אותנו,
גם השחור והאדום שמרצד.
חשוך מספיק כדי לראות מעט פרטים
מואר מספיק כדי להאדים את לובן ישבנך.
זה כיף שאתה יכול לבחור מתי ואיך זה יקרה
להביט המבטים המתחלפים על פנייך
בחיוך המבויש, הסקרן והמזמין.
חורייך פתוחים עבורי למלא
אנחותייך לאוזניי בלבד
השאון עוטף אותך אך את לא לבד.
תחילה כפות הידים
מחממות אותך
לאחר מכן ירכייך הבאות בתור להאדים
להזרים את הנאתי אל בין רגלייך
את סוגרת ומתפתלת
הכאב עז וחשוף.
מנסה להתחבא ביללות כאב ורצון שארחם.
סימנים רצית ואת משאלת ליבך אמלא.
נעים לי שאנחותייך מעמיקות.
המבט מתערפל והצורך עולה.
את מוצאת את הדרך בין הרוטטים בין רגלייך לזרמים של כאב בירכייך.
העונג עוטף ומשתולל בתוכך ולבסוף את נכנעת לאורגזמה אחת .. ושנייה וגם שלישית ורביעית.
הפסקה לסיגריה ולסיבוב ברחבת המעוללים.
היה כיף לשמוע אנחות, הצלפות, סשנים כיד הדמיון. בלי הגדרות וגדוד צופים. בלי מוזיקה של מופעים.
חברים טובים שנחשפים לעיניי לראשונה. זרים גמורים בשיא של חוויה.
לבסוף , בגבעה לצפייה . בלי יותר מדי גינונים.
מכריע אותך לגל חדש של מכאובים.
יודע שאת רגישה ועל קוצים.
מסוממת מגל תחושות ורגשות חדשים
אני מסיר מעט את המחסום
משחרר את הסאדיסט
בוחר במדויק היכן להטיל את זנבות שוטיי עבור הסימנים.
את בורחת בין רגליי.
אתנחתה קלה שבקלים.
מחפשת חור אחרון למלא בו את אורי.
המבט שלך אחרי, שיוצאים אל הרחוב.
הדרך אל הרכב קצרה , גם אל הבית נגיע במהרה.
שם, גמלה בי החלטה.
אמלא אותך בזרע תאוותי.
אתן לך להחליק לתוך החלומות, עם התחושות שאת כו אוהבת
אותי צמוד צמוד
ואת זרעי מטפטף אל ירכייך.
תחושה של מלאות
שלמות
יחד.
