לפני שנתיים. 12 ביוני 2022 בשעה 18:16
את מוקפת באהבה
במשפחה הנפלאה שלך
הילדים הנהדרים שעזרת ולווית ותמשיכי ללוות ולתת לך את הדרך שלך.
אני בצד,
לא מבחירה.
מביט בדאגה ואהבה על מה שעובר בבית.
משגיח. כי זו מה הקורונה הארורה הובילה אותי .
3 שנים כמעט, הצלחתי לחמוק ממנה ובמקום הוא הכי לא ציפיתי לה. היא תקפה אותי.
אל דאגה, אחרי יומיים קשים עבורי שלא מתרגש מקצת חום וקובר את עצמי בשמיכה חמה , להזיע עוד.
אבל העיתוי, יכול לשבור את הלב.
הקטנטנה עוברת לגיל המסובך. הילדים גדלים והמחויבות היום יום נעשות פשוטות יותר.
השפעות חיצוניות פחות מפריעות, גם אם את צוללת לתוכם בלי להודיע.
עד כמה שאת גדולה מהחיים,
את הקטנה שלי.
מחכה לחבק אותך שוב
למלא את החללים שהתרוקנו בהיעדרי.
