"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "
תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד
כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.
קריאה נעימה!
מחשבות(64)
אני(26)
דרך(3)
בדסמ(41)
פרידה(13)
חשוב(12)
שירה(13)
סימן(1)
מהות(25)
להיות איתי(6)
2026(2)
ביחד(29)
חורף(3)
פטיש(3)
למה(1)
אמון(1)
נוף(9)
בוקר(6)
זיכרון(8)
חלומות(1)
לפני 8 חודשים. יום שבת, 17 במאי 2025 בשעה 13:49
את היום יום אני מצליח לעבור בשיגרה החדשה
סופי השבוע הם הכי קשים
כי אם נתקעת בלי תוכניות כי אלוהים שכח את התנור דולק בחוץ ושום דבר מהדברים שאתה אוהב לא יכול באמת לקרות
אז הבדידות מחלחלת
לשמחתי, פחות רגשי כעס, פחות שאלות.
היה קשה לי הסתכל קדימה השבוע, בשביל זה התחיל שבוע חדש.
הכי קשה זה לא להיזכר כמה דברים כבר לא יהיו שלך.
