למתקשים והמתקשות המתעקשים על קריאת בלוגי הצנוע. מצורף קישור לפרק א.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=15876&postid=1748079#anc
הרמקול מנגן את צליליו לקול שיחה ערה
התפאורה גם מסתדרת סביב, כי הרי אנחנו המרכז של ההתרחשויות בסיפור הזה:
מימין משפחה לתפארת. חוגגת יום הולדת ומחלקת ערק בכוסות פלסטיק גדולות
לפעמים צריך רק לשים לב והטוב לב של אנשים מתגלה.
אחרי טבילה של רענון ובדיקה של הסחף אנחנו מגלים קבוצה גדולה של נשים צעירות מתמקמת מאחורינו,
הסטלן אומר "שיט" ומרחיב שצריך כל הזמן להסתובב וזה ממש לא דיסקרטי. לשמחתנו השלט שהסגיר את מטרת החגיגה היה שווה הרבה הסתובבויות.
משמאל לסטלן יש מבחר נאה של נוף, עבורו לפחות. למרות שהעלילה תתברר בהמשך כממש לא.
- בחורה שקוראת ספר
- אישה צעירה שעובדת על קו שיזוף מוקה ועושה עבודה מאד טובה בהקלדה על הטלפון וגלילה של אינסטוש. אולי אפילו הופענו בלי לדעת באיזה פוסט של המעריצים של גוון המוקה הנפלא שלה.
- מרחוק פסעה לה דמות ברבי דקה, בבגד ים ורוד עם חברה , לא ורודה, אך גם חמודה.
ואיך שכחתי את השולטת והנשלטת החמודה שלה שגררה אותה למים ולגמרי שלטה בה ברמות שאפילו הסטלן הבין 😊
(באופן מפתיע , הם ממש לא מרכז התרחשויות)
- צילייה כתומה מדי וזרה מדי עם גברים בגיל העמידה, בטח 'שולטים בפקודה' של הכלוב
בלי טיפה דמיון או ניסיון או רצון לחשוב אחרת.
וברקע ים שחביב פה על כולם, שולטים, שולטות ,נשלטים, נשלטות , אחרים וגם ונילים .. חמודים כאלה.
הרקע ישתנה לאורך השהות שלנו בים, אבל יהיו אחדים שישאירו את החותם