לפני כחצי שנה. יום שישי, 29 באוגוסט 2025 בשעה 9:51
היו רגעים אתמול
שרציתי לתפוס בשיערך, שהתלבש לי בדיוק בכף היד, להוריד אותך למטה.. בדיוק שם בבר עם המלצרית ילדה חמודה
שהמלצרית תפיל את המגש וכל הכוסות יתנפצו סביבך, כמו עולם שמתמוטט סביבך
אבל האחיזה שלי מרגיעה אותך
הניצוץ בעינייך לא כבה, אלא מתרחב להילה סביבך
אז...שיצאתי מתוך המחשבה והקשבתי למילותייך
זרקת לתוכי פצצה שריסקה את כל מה שבניתי בעצמי
כל התקוות
כל הדאגות
לאחת שאבדה בתוך חלומות
הפחד ערער את היסודות החדשים, הרטובים והשברירים
מילה אחת שהיא תמצית הרוע שבתוכי
זו אינה קנאה.
זו דאגת טיפשים אמרה הנפש התאומה
זה לא שלך יותר,
כמה שתרצה היא אינה שלך לדאוג לה
שיחררת אותה
הדאגה אכלה אותי