להיות ותיק באתר הזה, יש בו לא מעט יתרונות
לפני שהאינטרנט היה נפוץ בישראל, היו צ'טים בסיסים יותר.
אחרי כמה שנים גם הצטרפו אתרים בעברית כמו וואלה, תפוז ונענע לתעשיית הצ'טים.
אז.. היית יכול לבחור כל כינוי שתרצה, כל פעם מחדש ואיזורי הצייד היו נרחבים.
רק שפעם, אנשים לא צדו חורים, אלא צדו שיחות.
מרתקות, משעממות, משמימות וגם.. סיפורי אהבה נרקמו שם.
לא יכול להיות שאני הייתי היחידי
שהתאהב באישה שהכרתי בצ'ט.
כיוון שלא היה כלוב ולא היו מינויי זהב. את ההערות על אנשים ובעיקר נשים. כתבתי במחברות.
זה אולי המקום לבוא ולהגיד, שאולי הדבר שאני קונה הכי הרבה, זה מחברות
ואף פעם אני לא אומר:"יש לך מספיק"
עכשיו , כשיש כלוב. ההערות בתחתית הפרופיל הם אוצר גלום.
למה זה, אתם בוודאי תוהים.
זה קורה פעם בכמה שנים. כשמשתמש ותיק כמוני, תוהה בין פרופלים ונתקל בשיחה שניהל לפני עשור או יותר.
בזמנים שהיינו שנינו חיילים או סטודנטיות או רגע לפני החופה.
רגעים ושיחות של פרק זמן, בתקופה אחרת. עבר רחוק, כל מיני תקופות בחיים, שנשכחו בנו, עם השנים
והיו לי... עם השנים, לא מעט סגירות מעגלים.
חלק מהסגירות הללו חיות ובועטות גם בין כותלי האתר.
אך יש סגירות מעגל קסומות.
שיש רגעים בהם אני נזכר בחיבה וחיול.
אז כן, למי שתוהה.
עדיין כותב במחברות. לא כמו פעם זה בטוח.
כי המקלדת ואני חברים טובים. כשאני והיא רוצים ליצור סיפורים, שיחות מעניינות וגם סיפורי אהבה מפתיעים.
רעש ההקלדה גובר על פעימות הלב ולרגע אחד.
אני יכול להרגיש את רוח העבר על עורי
בפעמים הללו, שצחקתי כנער ובוגר.
לפני כל הדאגות והצרות.
ולחשוב שפעם, לפני שנים.
היה פה..
איטי , מיוחד, אוצר גלום.של רצונות ופנטזיות.
של צורך גולמי.
פעם..