לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני חודשיים. יום שני, 17 בנובמבר 2025 בשעה 16:05

אני מאמין גדול בסיפורי אהבה רומנטיים

ברגעים מיוחדים שמראים בתחילת הסרט ורק בסופו הם מתחברים

שאת אהבת חיי פגשתי בילדות ושנאה ואיבה גדולה הייתה אחד את השנייה

ופתאום אחרי מספר שנים הכל מתחבר

 

אני לא ממש יכול לסבול קומדיות רומנטיות מטופשות. כי הוליווד עושה את זה מתוק מדי וזה מעלה קבס בפה

המוח מסרב להאמין שככה זה עובד במציאות

וכן, אני לא מצפה שאהבת חיי תיהיה בלונדינית דקיקה עם עור פנים מושלם

 

תבואי אלי לא שלמה, לא מושלמת

סובלת

סובלת מתלאות העולם הזה

לא עם נפש אופטימית

אלא עם רגש מתפרץ

על מה שאבד לך

עם רעב לחופש אמיתי

שמתרחש שהרגש חסר מעצורים

 

רוצה להראות לה טוב

גם בתוך הכאב שאגרום

רוצה לזקק לה את החושים

להדליק בה את כל אורות הזיקוקים

זיקוק של תחושה

התפוצצות של הרגשה.

 

שתלמד להעריך את הטוב

שגברים לא העריכו אותה

ונשים תמיד יקנאו בה והיא תקנא בהן

על כל הדברים הלא נכונים

 

היא צריכה להנות מהטבע בדרכה

לחשוב מחשבות מוזרות בראש

להיות נפש חזקה

שכולם רואים אותה

אבל היא רואה את עצמה כשונה

שמתייחסים אליה כמובן מאליו

אבל עמוק בפנים

היא חור מלוכלכך

לא רק בקטע שהיא נוזלת מכל החורים

אלא שהיא חושבת עצמה כנורמלית בעולם של מוזרים 

 

היא צריכה להיות בעלת עזות מצח

ויכולת לנהל שיח שנון

לא לפחד להביט בעיניים

 גם להוריד מבט שקשה 

ועדיין.. להביט בה מציצה מלמטה בהתרסה

רגע לפני שאני מוריד אותה לרצפה

מניח עליה רגל להבהיר לה שאנחנו לא שווים

שפה , זה המקום שלה לשחרר ולחוות

לא לחשוב

רק לספוג 

 

אני מתפוגג מעצמי

כשאני חושב על המבט הנעלב

של רגע אחרי סטירה מצלצלת

מתלבשת היטב

את דמעות  העלבון

של הרצון להיות אישה מולי 

חזקה, איתנה , מרדנית

לראות את הפנים מתרככות שהיא מבינה

שהיא פה לרצות

לספוג

להיעלם בתוך הזרמים והנחלים 

שהאבולוציה העניקה בה את היכולת להכיל ולהתענג מכל נוזל

 

עדיין, את הסטירה הבאה והבאה אחרי היא מקבלת בכתפיים זקופות

גב ישר

בדיוק כמו שהסברתי לה

כשהחיים מכים בך

את לא אומרת "אה סליחה לא הייתי מוכנה"

את מתיישרת ומקבלת את זה

מבט קדימה, לא לעצום מולי עיניים מפחד

את העולם שאת רוצה את צריכה לראות בעיניים

לא למסגר אותו במסגרת יפה ולשים פילטרים

חדורת מטרת תבואי!

אני כבר אכניס בך את הדברים ששכחת שחשובים

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י