סיכום של 2025 עבורי
כשנכנסת לחיי הייתי אדם אחר
התחלתי להיות מעט אופטימי
אבל בתכלס הייתי
עצור, מנותק, מתוסכל , שתקן, חרד,
חושב שאני הולך למות,
או לאבד חלקים מאד מהותיים ממני
בעיקר הייתי אבוד
חסר כיוון
שם את כל מהותי
בידיים שרק מתכננות איך לעזוב אותי
כל חודש הביא איתו צרה אחרת
הכרחת אותי לבנות מחדש
הכל
בית, גינה
משפחה נחמה
גוף נפש
תפריט להזנה של נפש אבודה
קרעת ממני בכוח
עוגנים
השארת אותי מדמם, בשיחים
הזכרת לי מה זה חברים
חברות
אחים
אחיות
נעצת את הסכין עמוק בלב
גם לא שכחת לסובב
שלחת לי נשמות תאומות
שיפזרו מעט אבק פיות קסום
לרפא את המכאובים
אבל
גיליתי את העוצמה שבי
מקננת עמוק בתוכי
בין הפופיק לצוואר
גיליתי עולם של עוצמות , דמעות ושיחות פנימיות
בין אורי של 2025 לאורי ששיך רק לעצמו
לא חולק אותו או בונה חומות
מסתובב בעולם חשוף
בוחר בפינטצה מי ראוי או ראויה
לחוות את העוצמה
לקחת את האהבה
לקחת את אימא
לקחת המון משקל של מגן
שהגן עלי שנים
מן האמת הקשה של אנשים נטולי חדווה
גוזלי נשמות
שראו את ההזדמנות להיות נאהבים בלי לתת דבר בחזרה
התחלת ללמד אותי מה זה בית עבורי
לא רק אוסף רהיטים , מרצפות ומכשירי חשמל
גם ריח, זיכרון , מקום מפלט .
עדיין הנושא שלד לא גמור של קרשים ופילוסופיות
את החידה הזו עוד יש לי לפתור.
החזרתי את השליטה
את הכוונה
את היכולת להסתכל לאנשים בעיניים
לדעת שאני שווה ערך לגדול באדם
אף אחד לא יוריד אותי ,יגיד לי שאני לא ראוי לטוב, לטובה, לחיבוק, להיות נאהב.
גיליתי משפחה,
נטולת מנהיגה
כי אמא יש רק אחת והיא כבר איננה.
מסרב להגיד אני יתום
מסתכל כל יום ומראה לך שכל מה שאמרת,
יקרה.
פשוט תצטרכי לשים משקפיים, כי את בשמיים.
לא יודע את תפקידי וגורלי בעולם הזה
יודע שהדרך פרושה לפניי
שנת 2026 היא שנה עם מ'וג'ו ואנרגיות אחרות
שם את הימים היפים לא אבלה בתוך ארבע קירות או חדרים חצי מלאים
אטרוף את השמש
אוכל את העננים
אתחמם לקול פצפוץ עצים
אתחבר לאדמה
אקח שלוקים גדולים
של מים , של אדמה, של ריחות של אישה.
אמצא את הדרך לעשות טוב
בלי להרגיש כמה רע
אמצא את היכולת להיות הכל
ולתת הכל למי שאבחר
אחדד את החצים שאיתם אני קולע למטרה
כשהדברים הנכונים יקרו
כשאשחרר את החץ ואפגע בלב של הנכונה
עדיין..
הלב שלי לא שמור בקופסא
פועם
לא חודל לרגע
להניע את המכונה שבי
לדהור ולנופף לשלום לכל מה שיש
לעולם הזה להציע