"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "
תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד
כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.
קריאה נעימה!
מחשבות(64)
אני(26)
דרך(3)
בדסמ(41)
פרידה(13)
חשוב(12)
שירה(13)
סימן(1)
מהות(25)
להיות איתי(6)
2026(2)
ביחד(29)
חורף(3)
פטיש(3)
למה(1)
אמון(1)
נוף(9)
בוקר(6)
זיכרון(8)
חלומות(1)
לפני חודש. יום ראשון, 28 בדצמבר 2025 בשעה 15:42
התמסרות אינה מילה או תנוחה או טקס
זה לא קורה ברגע וזה לא נמשך נצח
זה זיקוק של הכל
מגע
רגש
צורך
אמון
החלטות
זה המקום הכי עמוק
המקום היחיד עם משמעות
בתוך ההמולה הזו, שמקיפה את היום יום
זה להכיל אותי
בכל הוויתי
בכל החושים, התחושות , הרצונות.
זה משטח חלק
בו אני המכחול ואת הקנבס
אם בעבר חשבתי שאני אדם של צבעים מסויימים
של גוונים מוחלטים
אני מגלה שאני הרבה יותר מאדום או ירוק או כחול
אני קשת של עולמות
היכולת הזו לשחרר
את המעצורים
את החששות
את במחשבות מאחורי הראש
לא לחשוב
פשוט ליצור
היא זכות
שהתמסרות מעניקה לה מקום
הזיכרון של רגע שכזה
התמסרות של גוף ונפש
לתוך הצורך שבי
להעניק
להכאיב
לענג
לטלטל
להיות שם
מכיל ומקבל
לתת את התנאים
לשיחרור מכל הרעשים
התמסרות היא רגע
מפעים.
