ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 3 שבועות. יום שישי, 16 בינואר 2026 בשעה 1:49

דפיקה יחידה על הדלת 

קצת מוזר

פותח ונער המעלית מלווה אותך אלי

כולך התרגשות

ניכרת ונוכחת

מניחה את הטרולי ולא מוצאת את הדרך עם כל שכבות הבגדים 

אני מסיר את השכבות ואז יוצאות המילים,

"אפשר חיבוק?" בקול שלא משתמע שיקבל סירוב 

"כמובן קטנה, אני רק מקלף ממך עוד שכבה"

מכניס אותה לתוך הידיים הגדולות

מצמיד אותה לחזה הרחב

נותן לרגע לשקוע . מרגיש את הדופק מואץ 

היא מרימה אלי זוג עיניים משתוקקות 

שפתיים מפושקות 

נשיקה שלא דוברה ,מסמלת את הבאות .

לשון נדחפת , פולשת לחלל הפה.

נשימה נעתקת שהשפתיים שלי יונקות את כולה.

נוזלים מתחלפים , הריקוד מתחיל

וכשנגמר האוויר אני מפריד אותה ממני לרגע ואומר : "לכל שמלה יש תחתונים שיש להציג

קדימה ילדה,  יש לך תצוגה אופנה להרים פה , הכל במזוודה"

נשען לאחור על הספה , מתעד להציג איך הדברים יתנהלו  

החיוך שעלה בעינייה .. 

מילים של התרגשות שיצאו מפיה

ההנאה שלי מהבדים שעטפו 

בדים שספגו את הניחוח המשכר

לא הכינו אותנו בשום צורה 

לאיך הערב ימשיך .

 

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י