אני רעב , צריך לאכול.
קומה אחת. זה כל הסיפור.
נוף העיר יחכה , הקטנה רעבה גם בי לא חסר
תפריט נעים, מנות למכביר.
מלצרים מקרקרים סביב , גם לקוחות אחרים צוחקים בשולחנות הסמוכים.
על חבורת נערות הקולג' ארחיב ביום אחר.
האם בין הזוג ,שהתלבש כמיטב האופנה, היה דייט שני או שלישי , לא ממש עניין אותי.
אחרי הצצה בעקבים החלטתי ,
היא שולטת והוא נשלט אצילי ומושפל.
(נשלח הטופס. בקרוב אדע מי צדק ומי יקבל חופן).
ארוחה בת שלוש מנות, קוקטייל מרובה טעמים וחיוך ביישן על פנים שסיקרנו אותי כל כך הרבה שעות, ימים , שבועות.
הרעב הסתיים בחלק הזה של הגוף
אף כי שיעור הציור על קנבס , רק התחיל
וימשך כמה שאצטרך ליצירה מושלמת.
"ספר לי , על הדברים שלא נאמרו.
ספר לי מדוע שנת 2025 כו שנואה
מדוע להגיד עליה שנה רעה?"
על מרפסת , עם פייסל משובח .
שמסתבר שנמכר כמו פחית קוקה קולה בכניסה לחנות לאביזרי מין!
אני שוטח את עלילות חיי בשנה הארורה.
שנה של חוויה ושיעורים כואבים, שינויים מבורכים, אמיתות מוחלטות ואמרות קרות.
אני מציין את השינויים שחלו בי,בנפשי ובגופי.
המבט שלה משרה חום והקשבה
דממה מרוכזת , כולה הקשבה .
האצבעות משתלבות בצורה בלתי נמנעת
אנחנו נכנסים למיטה.
לא כשני זרים שנפגשו לפני כמה שעות.
אנחנו נכנסים למיטה שיש ביננו דביקות משותפת
ריח ארומטי שפשט לכל עבר
ריח יחום שבוקר המחר
יפתיע אתכם קוראים יקרים
כי כמות ההתפתחויות עשויה לסחרר ראשים