העולם כבר לא פשוט

איך אפשר לתאר הצלפה?

איך אפשר להכניס למילים את ההרגשה של שיניים נסגרות על חלקת עור?

איך אפשר לזקק מילים של מראה אישה עם פה מלא רוק, ריר , חלקי זרע ודמעות ?

איך אפשר לתאר את הגאווה שהעור מאדים , מכחיל וצורה חדשה נוצרת על גוף?

איך מרגיש חלק שמצא את החתיכה החסרה שבו?

שקוראת אותו כספר פתוח , מכניסה אצבעות איפה שכל השאר חדלו לגעת?

הבטתי בפנייה בזמן שהיד סימנה את צורתה 

על פלח הישבן

הקשבתי לשינוי. 

שינוי בין פחד להכלה.

בין אני , לבין בשבילך.

טובה עבורך, 

מבינה את מקומי 

הצורך גבר על האזהרות , אזהרות שרק נחלשו

סגרתי שיניים . הרגשתי בבשר תחתיי. 

בחשש, בפחד , בציפייה. 

השיניים חותכות בבשר 

הגיעה השעה להתענג על הסימן שישאר. 

זרה לא תבין , מה הנחתי בתוכך 

לא רק תחושה

שייכות. חיבה שלא ניתנת לערעור.

הייתי פה. לאף אחד אחר אין מקום.

אני ואת 

חולקים תחושה

יחד.