יודע שהגיעה העת לסגור את התקופה
להודות על הדברים הטובים
על החוויות.
על התחושות שהיו משותפות .
עכשיו כבר אין יחד, רק זיכרונות.
זיכרונות שילוו אותי
צורות וחלקים שאוכל להרגיש בדמיון
אך לא יהיו שוב לא כהווה ולא כעתיד
כשחשבתי שעשוי להתממש
כנגד כל הסיכויים.
אנני מפריד בין דברים
בוחר לקחת את החלקים הטובים
להשלים שאת הרעים
אקרא להם שיעורים
החלק הקשה ביותר
שאישה שהייתה כו חשובה
תהפוך לעוד שורה
ברשימה שחשבתי שהגיעה לסופה
אך גורלי אינו כזה
להתהדר במספר דו ספרתי
של שנים לציון , בזוגיות
שהרימה אותי לגבהים
של נעים , של מגע ,טיולים , חיבוקים ,
מבטים של אהבה ורגשות מעורבים,
של גילויים , ניסיונות, התבגרות של בנות,
ארוחות משפחתיות , גם בין משפחות ,
של חגים, של משחקים ומרתון סרטים,
של ניסיון לחבר בין שני סיפורי חיים כו שונים
של הרבה נתינה, גם לא מעט הקרבה
אנרגיות מטורפות
התפוצציות של אסטזה ואורגזמות
של להירדם בחיבוק , של סיפוק.
גם הבועה הזו לבסוף התפוצצה
לא בדרך יפה
גררה המון צער, חרטה, כאב ודממה
פרידה אינה דבר קל
אך אם אחזור לפרק הזה כל הזמן
אביט לאחור לעבר שאבד
לכן עלי להפוך אותך
לעוד שם ברשימה
שטמן בי תחושה של החמצה אדירה
כדי שהמבט יוביל אותי
לעתיד
לשלמות הזו שאני כו רוצה
יודע כמה נדירה היא,
חמקמקה ותדרוש ממני את כל כוחי.
אהבה חדשה...
צדקו הן
הנשמות כשאמרו לי
הזמן יעשה את שלו