אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני חודשיים. יום שני, 16 במרץ 2026 בשעה 17:24

אולי את לא רגילה לחלוק מחשבות.

אולי שהכל עמוס, את ננעלת, 

שום דבר לא נוגע,

שום דבר לא יוצא.

 

רוחות הרוע נשארות בחוץ

והאור הקטן שבך מוגן,

כאן אף אחד לא יפריע,

לא יזיז,

יניח לך להתכרבל בתוך עצמך,

לא להעניק יותר.

 

תמיד באגדות

על הנסיך

לעבור כל מיני מבחנים

עד שיזכה בנסיכה

כו צרה היא ההשקפה

 

אך החיים, אינם מעודנים. 

מביאים איתם: אתגרים, מבחנים מעשיות וסיפורים.

 

כך אני יושב על שפה של חול

מביט בשערים הנעולים

תוהה אם החומות הגבוהות

אינן תלולות כפי שנראות,

אם במבט מקרוב,

אמצא דרך 

אולי חריץ

שיאפשר לי לרגע אחד נצחי,

להביט לתוך הנשמה

שסגורה בתוך עצמה.

 

 

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י