לפני חודשיים. יום ראשון, 3 במאי 2026 בשעה 15:14
אני מביט במילים
בפסיקים ובנקודות המפוזרות
תוהה אם יש בי עוד חלל למלא
בדברי שירה או הלל
לחיים הללו שמקיפים
נאבקים בכל כך הרבה מכשולים.
אני מביט מהחלון
סביבה כזו, עירונית
מכוניות ורמזורים.
אנשים ממהרים.
בטח מחכים להם, שם בבית.
הבטן אומרת את שלה
צריך גם להשביע את הגוף
לתת בו את מנת המזון הדרוש
לעזוב את נוחות המקלדת
לפתוח את הדלת
לתת לרוח להניע תלתלים
לתת מקום ליצרים האפלים
מה עם הלב
האם הוא מוכן?
האם התאחה מספיק
להתמודד עם פעימות העתיד
האם אוכל לפתח
רגש אהבה?
האם אסמוך עליה
שתדע איזה אוצר
הנחתי על שפת הדלת
שעליו היא שומרת