הצדפים תמיד היו לי מקור השראה
אני חושב כשעוד ניהלתי יומן בכתב
הצדפים היו השראה ראשונה
קינאתי בהם
הם נמצאים במקום החביב עלי,
גם בתוכו.
קור וחום לא משפיעים עליהם
יש הרבה מהם
כל אחד מיוחד בדרכו
הקנאה שלי בהם הייתה שפעם הם היו שלמים
היה להם חצי שני.
אבל עכשיו אני שוכבים על החוף
נהנים מהגלים
בידיעה שהחצי שלהם יכול להיות בחצי העולם השני.
תמיד שאפתי להיות שונה
לא להיות דומה לאחרים שסביבי
לא ידעתי שזה יבוא במחיר של להיות בודד
לא חשבתי שזה המחיר שיבוא עם השוני
גם אם החצי השני לא יתאים לי בדיוק
אני מבין את זה. התאמה מושלמת היא בלתי אפשרית בעולם הטבע
תמיד יהיה משהו חסר או לא שלם, לא מושלם או נהדר.
ועל אף שהצדפים לא מושלמות. עבורי, הם סמלו בצורה מושלמת את העולם שלי
הים לא שופט אותנו לפי מראה
הוא מקבל אותנו
לבנים או שחורים, מזרחים או אשכנזים.
הים מקבל לתוכו כל צורה
ולא ישפוט אותו על פי מה שנראה
יש אנשים שצפים בקלות
יש אנשים שצוללים למעמקים
(שמתם לב שבים אין בעיה להיות עירומים כמו שבאנו לעולם)
בתוך כל זה
הים מסוכן
כי... הוא לא מרחם
מי שלא מעריך אותו
או מפחד ממנו
או מוריד מערכו.
גם שרדוד
יש תמיד בים סכנות
הים יקח , לא את החסונים או החלשים ביותר
אלא יותר את מי שלא מעריך אותו
כשאתה יודע שאתה עומד מול טבע אכזר
אתה יודע שיש להישמר.
להיות חכם.
ים ראשון של העונה. פלמחים למי שתהה.