א.י.ש.ה
יצא לי להכיר הרבה נשים בחיי. חלק עמוק יותר חלק עמוק פחות
מכולן התרשמתי. כי אתן מאד מגוונות .
בעוד אנחנו הגברים, לא ממש מורכבים. בכן יש משהו מושך. לא רק הגוף. בעיניים שלכן קורה כל כך הרבה
עדיין המרחב הוירטואלי לא מאפשר עיניים לרוב. זה קורה לעיתים ספורות. לפגוש זוג עיניים בהן הנפש, הקרביים של הנפש, היו פרושים לפניי עוד הרבה לפני .
יותר מהכל. ההרגשה היא שהאבולוציה שלנו לקחה את יצורי הנפש הגדולות ביותר וחיווטו להן גוף יפה, מושך, מעוקל או מעוגל, שימנע מרוב הגברים,
להבין איזה אוצר יש להם ביד.
בעולם של חד פעמי, של גלגול למעלה -מטה או ימינה-שמאלה ,
הפער בין החיצוני לפנימי רק גדל.
בין הצורך לצרוך את מה שמולנו לבין הצורך לחפור ולהבין מה נמצא מתחת לחזה המושך או לחור הנוטף .
חלק ממכן אימצו את צורת העבודה הזו.
חלק ממכן נלחמות בה כשדות .
חלק גם בוחרות להעמיק את הידע, ברגשות, בתחושות, ברעש הבלתי פוסק בין מוח, לב ורגשות.
לעולם הרגש, לחלק הפנימיים, יש עוצמות מכריעות שלא נועדו לחלשים.
זה משהו שמשותף לשני המינים. שנעשה קשה, כואב, עמוס ומטריד.
הרוב בוחרים להיעלם בין פרופיל לא קיים או בלוג שנעלם.
היכולת הזו, לקבל הצצה עמוק לתוך הלב והמחשבות של אדם או אישה
היא יכולת שנתקלתי בה רק כאן. מקום בו ניתן באמת להיות אנונימי.
לשים את הקרביים לעיני כל, לקול תשואת הלייקים, תגובות גם הודעות פרטיות.
למדתי שהמשחקים לעולם לא מפסיקים.
אנחנו במצב של ילדים בכל מיני תחושות בחיים.
המין האנושי התפתח וגדל, יצר ובנה הרבה פריטים שמקלים על החיים.
רק עולם הרגש נשאר לא פתור, לא ממופה. חסר קיבעון או הסכמה, למה היא הדרך הנכונה.
לא טוב להיות האדם לבדו - אמרו
אם זאת, המסע לזוגיות כובל בתוכו כל כך הרבה כאב,ספקות גם אכזבות.
יש גם כאלה שויתרו לחלוטין. סגרו את הספר. ביטלו את החיפושים.
אך אני רוצה להאמין שהחלק הזה קטן
שרובנו ממשיכים בחיפוש .
זו נקודת מבטי. מקווה שהדרכים בעולם
לא יעלמו ושבדרך לתהום הגדול.
אפגוש נפשות מעניינות שיצליחו להגיע, לכל הנקודות .