אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני שלושה שבועות. יום ראשון, 24 במאי 2026 בשעה 9:55

קנבס

מה משמעות המילה,

לא קשה להבין שמדובר במשטח.

האם הוא דו מימדי או מגיעה גם במימדים אחרים?

האם אפשר בכלל להבין קנבס כשמביטים באישה

 

עורה הצחור, שזוף כמו מכחול מלא בסיפורי חיים חלקם כצלקות חלקם כקעקועים

מה הוא מספר לי , קנבס יקר. 

האם הוא מלא חשש, אולי יש בו זיכרון רע. אולי מי שהיה פה קודם, לא ידע לצייר או חלילה השתמש במכחול הלא נכון

יש שמפספסים את המורכבות הקיימת בקנבס 

כל נקודת חן. כל קו שערה או גומה קטנה.

הדרך בה היא מתהלכת , מתיישבת, צועדת , מלהטת במטבח או סביב השטיח עם שואב אבק

הדרך בה היא מתפשטת ומתגלה, הדרך בה היא רוחצת את גופה. 

לבסוף יש גם החלטות. היכן לגזור , היכן לגזוז והיכן להחליק עור.

הדרך בה היא מציגה עצמה , מולי

על ברכיים, על מרפקים גם פרוסת איברים

שטוחה, מחכה שתבליט. בידך, לשונך , שינייך או בהצלפה 

רטט אעביר בה , רעד יטלטל אותה.

פיה עסוק, נתת בה תמריץ נפלא,

בעוד שאר גופה , לשירותך.

 

מלמולי שריטות

רעשי גניחות חנוקות

פליטת אוויר בכוח

מציאת האוויר עקב מחסור חמור

שנגמר במשפט ''תלמדי לנשום דרך האף''

 

קול השוט 

מלטף, מסמן, מצליף

מענג.

קול היחום, האוויר הדחוס

בניחוח תאווה של קנבס פרוסה

''ליישר רגליים' קצוות השוט מסמנות כבר פסים

על ירכיים מתרגשות , משתוקקות, סובלות

אך אם מקשיבים קשב רב

ניתן לשמוע את הטיפ ואת הטף..

של נוזלים שמתנקזים בתחתית הסדין 

כשהתחתונים כבר ספוגים

 

אנני יודע איפה את הפסקת ואני התחלתי

בעודי מרוכז את משייטת לך בענן

נתונה לחלוטין.. חופשיה ממחשבות, מעשים

ואני צופה , לא רק משקיף.

 

עונג וכאב

חוויה וחנק

איזה צירוף מהמם.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י