זה רגע יפה
שהעולם נעצר
שני גופים בחלל
שעד לרגע הנגיעה בין השניים
הזמן אינו זז
היא התיישבה כפי שהוסבר לה, פיסוק קל כדי שהירך שלי תתמקם בדיוק איפה שירכיים, תחתונים ופתח רגיש חופפים.
זו אינה תנוחה נוחה לה. אך היא מאפשרת לי לשלוט בכל גפייה . אם אצטרך גם לנטרל חלק מהם
זה מפגש ראשון ביננו . אחרי החלפת מילים מרובה. שני כותבים מוכשרים נפגשים בחורשה
על פניו זה יכול להיות גם סיפור זוועה. תחליטו אתם מה הלך הדברים עשה לכם.
אני מרגיש על גופה שהיא מתוחה. כל הערב הייתה תחת מבטי ועכשיו שהיא גם נושמת את עורי. ניכר שהתחושות רבות. עוברות ומסתעפות
אני מקל עליה באמרה:
"לעצום עיניים"
"קחי נשימה עמוקה , לנשום דרך האף ולהוציא אוויר דרך הפה. להשתדל כמה שיותר לנשום עמוק"
הגוף שלפניי מעט נרפה. אני נותן לה כמה רגעים להתרכז בנשימות עד שאני מניח על גבה זוג ידיים חמות
הידיים שלו רכות!
ההבנה מגיחה שהוא מניח עלי עשר אצבעות ואיתם זוג כפות חמות .מעביר בי צמרמורת עד הקודקוד
אני מתיישרת ובעושי זאת, מרגישה את הלחץ בבטן התחתונה, נבנה.
אני לא יודעת מה אני מרגישה אך בלב מתחננת שלא יפסיק לעולם
אני מעביר את הידיים לאורך עמוד השידרה
כשאני מגיע לשכמות אני מרגיש את נשימתה, היא לא טובה במילוי הוראות.
מחייך לעצמי. מעביר יד בשיער , כולא את האצבעות בסבך לאחיזה טובה.
מרגיש שאין אישה מולי , אלא גוש חימר.
הוא מטה את ראשי לאחור, יוצר סיבובים בצווארי. בודק עם הבובה שאני עכשיו גמישה מספיק
אני יכולה להרגיש את הנשימות שלו על הצוואר
כמהה שארגיש כבר את השפתיים שלו תובעות את מה ששייך לו.
אך הוא בן זונה אמיתי.. אני מרגישה אותו נושף אוויר קר והנפש הרעבה שלי מנסה לשאוף לתוכה כמה שאפשר.
היא בולעת רוק בקושי רב
התנוחה הזו שכל משקלה עובר בנקודת ההשקה עם הרגל שלי בין רגלייה . ההבנה מחלחלת שהיא לא מסתירה ממני יותר שום תחושה
אני מטה את הראש לאחור, נושף עוד אוויר במעלה הגרון רק כדי לעצור מול שפתייה הפסוקות
היא מבינה פתאום שאני רואה אותה והיא לא רואה אותי
אך כל גופה חש בנוכחותי. הפיתוי גדול.
האם תשלח עצמה אלי או תשלוט בדחף שליווה אותה מהרגע הראשון
סוף חלק שני