אני רוצה לקחת אותך בשלה מהעץ
סגורה על מקומך בעולם
לקחת הכל ממך
שליטה, החלטות, גוף ומחשבות
שתיהיה שלי כל הזמן
גוף ונפש, מהרגע שהעיניים נפקחות ועד שהן נעצמות לחלומות.
אני רוצה לשמוע את המחשבות, תהיות, פחדים ואכזבות
אני רוצה לשמוע שוב ושוב על הרגעים שעיצבו לך ת'חיים.
אני רוצה שתיהיה תיבת אוצרות, כל יום , כל סוף שבוע אפתח את התיבה ושם אמצא לי
אוצר גדול של סיפורים, חלומות הרפתקאות שאתקשה להאמין שיצור קטן ויפה עבר בחיים
אני רוצה את העוגן שאת מייצגת
את המקום להיות בו באמת משוחרר ולא רק לרגע
תמיד
שלם ואמין
לא הקשת הבלתי סופית של מחשבות, תהיות, דרכים ופעולות
אני רוצה לשהות
בתוך הוואקום שנוצר עבור שנינו
כשמחשבה משותפת או הזויה או סתם שאלה של מה שלומך
לחשוב ולחמוד ובעיקר לדעת
שבעולם הזה אני ואת זה השלם.
אני רוצה ללטף פיסות עור
שכמהות לידיים אמיצות שאוחזות
לא חשש, ללא פחד, ללא חומות
לתת לרגש לעבור דרכנו , לשהות בתוכנו, גם שהזמנים רחוקים מלהיות מושלמים
אידאלי לעשות קסמים גם שהמציאות מערימה אין ספור קשיים.
אני מניח שיותר מהכול
אני רוצה וודאות
שלעולם לא אפול
לתהום השחורה של פרידה כואבת וקשה
שאני מספיק , שאין עוד צורך בתחליפים
גם אם זה לא שלם זה שואף לשלמות
גם אם זה מקרטע, יש מקום לתיקונים
לא קרעים ופלסטרים, אלה עצם שמתאחה חזק יותר אחרי שנשברים.
אני לא רוצה גן עדן
אני רוצה להרגיש
שמה שיש לי ביד
היא שותפה לכבוש את העולם
אני לא תחת הרושם
ששליטה זה משהו שממלא חלומות
אני חושב שבדסמ זו אחת הצורות
היותר טובות
עבורי
להיות שלם עם המחשבות, הרצונות והמהות שלי
להיות לך למדריך בדרך פתלתלה וארוכה
מדריך צריך גם מודרכת שתהווה יותר מסתם אוזן קשבת
אני לא יודע את כל התשובות
אכן יש לי נעלים טובות
למדתי מהדרך הרבה מהנפילות.
צעידה משותפת בתוך הואדיות
הסתכלות מהוססת על הפסגות
בחלקים הקשים, נשענים , מעודדים.
כי האתגר הוא לא עליה או ירידה קשה
זה להישאר ביחד
לא משנה מה.