העולם כבר לא פשוט

אני מתלבט בין הרצון שלי לחבק אותך לבין הרצון שלי לזיין אותך.

אני חרד לתגובות שלך.. אבל מצד אחד עברת שבוע קשה.

אולי זה עייפות אולי אני חושב שאני קצת צבוע..

לפעמים אני מרגיש שאני לא עושה הכל במערכת יחסים שלנו ואת עושה את הרב, לא נוח לי עם זה.. ומצד שני אני מרגיש שאני לא יכול לשנות את זה.

אבל, היו פעמים שהרגשתי שאני נשאב לתוך העולם שלך , הבעיות שלך, הדברים שלך בלי לשמור על זהות עצמית

איך אני יכול להגיד שאין לי זמן לעצמי בתדירות שבה אנחנו נפגשים...


האם זה פחד מהשינוי?
האם אני מפיל עלייך דברים שלא קיימים?
איכשהו אני משליך את השינויים שקורים לי בחיים על המערכת יחסים שלנו וחושב שהכל שונה ואני אשם.

אני צריך אותך פה לידי.

שתקראי לי ארנבון טפשון שלא יודע על מה הוא מדבר.
או שאני מדבר יותר מדי.
או שאני חושב מהזין.

אולי זה געגועים..