שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!
לפני 16 שנים. יום ראשון, 12 בדצמבר 2010 בשעה 7:54
תהיתי.. איפה לכתוב את הביקורת ה'נוקבת' שלי.
מצד אחד אני לא רוצה לתת במה לדיון במחשבות שלי, מצד שני כל דיון פה הופך לסערה ואותה יש בחוץ, תודה רבה.

נהנתי,
היה קצת מוזר בהתחלה עם ההרצאה לחדשים שחייבה אותנו להגיע מוקדם, אבל היה גם נעים, להכנס בשקט בלי מוזיקה רועשת , להתרשם מהמקום ולראות אותו מתמלא לאט לאט.

נהנתי,
כי היה מוזיקה נעימה, בווליום נורמלי.
כי אנשים נכנסו למקום בלי פוזה, באו לפגוש חברים ובלי הרבה מסכות.

נהנתי,
כי מנהלת הליין קיבלה אותנו בזרועות פתוחות. כי הייתה תחושה נעימה באוויר, שוב בלי פוזות.

נהנתי,
כי בהתחלה היה נעים ואנשים נכנסו לאט לאט לאווירה.
בהמשך נעשה לוהט.. חם ומהביל (עד שהפעילו מזגן:).. ובכל זאת יכולתי לנהל שיחה בלי לצעוק.

נהנתי,
לא הייתי צריך להפריד מטרידנים מבת זוגתי בזמן אינטימי.
הייתה סלקציה של אנשים, נכון שקלטתי כמה סקרנים (ואפילו גינס או שניים, כי אני כפייתי בעניין:)

תודה לכם, קינקי ליין סלון , שהחזרת לי את התקווה למקום בילוי נעים.
(אחרי המקום הנוראי, בעיניי, מקסים והסגירה הדרמתית של הנו -לימיט)
מקווה להפוך ליין זה לבית שלי.

לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י