סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
לפני 7 שנים. 25 במרץ 2017 בשעה 17:05

לחלק תפוח לארבעה רבעים.

לאכול אחד אחד עד שנגמר.

מה נגמר?!

 

יין ב1930 בערב, בלי ארוחה.

הגזמתי?

כוס שניה ב1945.

עכשיו אני יודע שאני בדרך הנכונה.

 

האם יכול להיות שכל החיים שלנו הם ארגזים ארגזים שאנחנו מזיזים 

מצד לצד על פני החיים שלנו?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י