לפני 7 שנים. 19 באפריל 2017 בשעה 18:53
החגים הללו.
איזה אסון.
כאילו שהיה חופש גדול
ועליתי כיתה ישר לתיכון.
איפה אני ואיפה העולם?
בבקשה,
לא הייתי מרוכז
כמה אני יכול לשבת ככה ולחכות
שאת כובשת את ליבי הנדוש.
לא אשקר,
בכעס שלך רציתי,
וגם בתגובה שלך לא איכזבת.
יום חדש הפציר
וככה אלך לישון?
בלי לדעת איך עבר עלייך היום.
מוקדש, לאישה פואטית במיוחד.
שגיליתי מחדש בעקבות ציפור מסויימת שצעקה לי באוזן .