העולם כבר לא פשוט

מרביתנו טועים לחשוב

שיום מתחיל בשעה 7:00 בבוקר. 

זה אולי מתאים לסתם יום של חול, אבל..

היום המושלם שלי התחיל בראשית הזמן שלו.

במעבר בין "בדרך" ל"אני כאן" עבר לו יום. והתחיל ממש בראשיתו

(00:25) 

חיבוק לא ארוך , סיבוב מקדים בארמון פשוט אורי.

מתיישבים, 

נזכרים

מגלגלים

והראש של שנינו עובד בהילוך מהיר.

(1:30)

זמן החלטה.

כן, נלך למסיבה.

(2:00)

כבר "נוסעים במכונית אל עבר הלילה השחור.."

לבושה בדיוק כמו שרציתי, אחרי תצוגת אופנה ממש זריזה.

הישבן בולט למי שיודע להבחין.

הגב חשוף ויש גם כנפיים.

הסיפוק נמצא בפרטים הקטנים

     יש משהו מיוחד להגיע למסיבה מאוחר. אתה  מגיע מפוקס בעוד אחרים רצים על אדי האלכוהול. 

    אתה נכנס שהמוזיקה במלוא עוצמתך וייתכן שלעיתים, דופק המקום פועם בעוצמה.

    קשה לעכל את כל מה שקורה.

    לעיתים צריך לשבת על כיסא ולתת לעוצמות לחלחל בך.

להתאים את הקצב שלך וקצב המקום. 

נפלתי

לישון.

מחר חלק ב'