לפני 9 שנים. יום שני, 8 במאי 2017 בשעה 3:16
לילה של חלומות הזויים
ושוב יקיצה ב6:58.
אני מדרדר לחשיבת לייקים
כאילו שאם יאהבו אותה יותר
החוויה תתעמם ותהפוך לסיפור ולא למשהו אחר.
אתמול באמצע הסופר
קיבלתי את האיום הכלובי הראשון שלי
אין כמו קנאות כדי לגרום לי לצחוק מלוא הגרון
במקום הכי ונילי שיש.
למרות שזה מאד מחמיא, שאני יכול להיות איום קיומי
באמצעות
מילים.
הבית הולך ומקבל צורה
עכשיו יש גם ספה אדומה
היא לא אוסף של מקלות ואבנים
פשוט ספה ללא כתמים.