לפני 7 שנים. 14 במאי 2017 בשעה 21:38
יש משהו בחומה של האש
שמשתיק אותי.
לצפות בה בוערת
מלחשת את דרכה בין העצים.
פורצת גבולות של מקום וזמן
אדומה, צהובה לעיתים בין לבין.
חומה של אישה מלבה בי דברים
גם בה אני נהנה לצפות פורצת מבין הקפלים.
לעיתים מרוסנת
לעיתים לא נשלטת.
תמיד אש
בכל צורותיה הנפלאות.
חום
פראות
מתפזרת לכל כיוון.
להיות אדון לאש הזו.
זו זכות.