סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!
לפני 9 שנים. יום שלישי, 15 באוגוסט 2017 בשעה 3:28

כבר כמה ימים שאני מתנהג כמו ילד

אני צמא לתשומת לב, ושאני לא מקבל אותה אני מתחיל להתרגז ולהילחם עליה.

שמישהו מקבל תשומת לב, אני מתרגז

התחושות שעולות לי הם לא בקנה אחד למי שאני באמת.

שאני לא מקבל את מה שאני רוצה אני נעלב,

כאילו מדובר בפגיעה ישירה בי ולא בעובדה מוגמרת

ושיש בכוחי לשנות את הגזירה אם רק אתנהג 'טוב' יותר.

 

האם להיות מבוגר זה לדעת שאתה מתנהג כמו ילד ולהבין שזה לא נכון?

או להיות מבוגר זה לבחור לחזור להיות ילד , כי להתרגז או להעלב כמבוגר זה רציני יותר?

האם העובדה שאני יודע שאני מתנהג כמו ילד, הופך אותי למבוגר?

 

#אני לא באמת מצפה שמישהו יגיב לי כמבוגר, אבל ילדים מוזמנים לספר#

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י