לפני 9 שנים. יום שני, 25 בספטמבר 2017 בשעה 16:04
ימים לא טובים עוברים על כוחותינו.
פחות מדי דם זורם בעורקים החשובים יותר והחשובים פחות
כאילו מישהו הדליק מצב טיסה על מצב הישרדות
הימים מתקצרים
הלילות נעימים
ואני זולג בין הדברים השיגרתיים בלי אנרגיה.
שומע את אותם שירים
כאילו תקוע על תקליט שבור
לפעמים בודד שם בפיסגה לבד
לקבל את כל ההחלטות
לחרוץ גורלות
ולדעת ששום דבר לא יהיה אותו הדבר.
משימתו של העומד בראש אינה קלה כלל.
מעניין כמה באמת מבינים את כובד המשקל ?
הכי קל להיות החייל הפשוט, מקבל המרות. שתמיד יודע שהוא בידיים טובות
והעומד בראש, יקום ויפול על דברו ומעשיו.