אני מתעורר איתך כל בוקר
והולך לישון אחרי שהצצתי פעם אחרונה בך
הכלוב הוא עולמי
ובדסמ זו השפה שאני מדבר בה.
זה עולם מיוחד מאד
אבל הוא אינו מציאות חלופית
אם היית עצלן בחיים לא תהפוך פתאום לחרוץ בכלוב.
זה שגברים מנצלים
ונשים מנצלות גברים חלשים מהם
לא ישתנה פה
העולם תמיד מתקיים ברמה זו או אחרת,
הכלוב אינו מציאות חלופית.
לכולנו יש שמות ובניגוד לעולם שם בחוץ אנחנו מוגדרים אחרת בעיני אחרים פה
הכינויים שלנו נבחרים על ידינו, בניגוד לשמות שהורינו בחרו לנו.
ויש לנו אפשרות להשפיע על הרושם הראשוני שלנו.
בניגוד לשם..
שהכל נקבע מראש, צבע, גיל, עדה, מקצוע.. לא חסר תבניות.
אבל,
בניגוד לעולם שם בחוץ
יש המון קסם בתקשורת שבכלוב.
חשבו על ונילי ששואל בשאלה השנייה את הונילית שלו, מה הפנטזיה הכי עמוקה שלך?
איזו משמעות יש לעולם הזה עבורך?
הקסם
בין שאר הדברים
הוא בהחלפת המילים.
המילים בכלוב לא בהכרח בעלות אותיות או הבהרות.
יש פה הרבה מעבר
יש מבטים
יש כאב
חבלים
ויש את הידיעה שאתה חשוף לחלוטין בפני אדם אחר, וחי את היום כדי לחלום על התחושה הזו בלילה.
השפה פה היא קסומה.
וכמו הרבה קסמים, לא כולם יודעים להשתמש בהם לטובה
הארי פוטר, שר הטבעות, וספרי פנטזיה רבים מדברים על זה במושגים ונילים
אנחנו מדברים בדסמית,
לכן.. תמיד הקסם פה חזק יותר עבורנו כמו שהוא חזק מאד עבור הדמויות בספרים.
המנוסים מבנינו, הן בשליטה והן בלתת אותה מבינים שיש פה משהו מיוחד
אבל, צריך להתייחס אליו בכבוד.
המילים כבוד, הדדיות, הם אבן יסוד בכל מערכת יחסים.
אבל שאתה לוקח הכל אתה מסכן הכל
שאת נותנת הכל, את עלולה לאבד הכל, כולל עצמך .
הקסם שלנו הוא רב עוצמה .
אני לא עיוור ,חירש או אילם.
אני שומע ורואה הרבה חוויות שאנשים עוברים פה.
לטוב, לרע, ולפרווה.
לא כולנו יודעים לעכל את מה שאנחנו רואים
לא כולנו יודעים לבטא את זה במילים
ובטח ובטח לא להגיד את זה בקול רם
את חלקנו, עצם האמירה בקול רם מזעזעת אותנו.
חלק בורחים מתחת לכינויים ותארים,
חלק נעלמים
חלק נשברים.
אנחנו עדיין תחת חוקי הפיזיקה של העולם החיצון.
זו לא מציאות חלופית.
לחדשים ולחדשות פה אני מציע להבין את השפה.
להבין, שכל מה שעושים משפיע.
שלכל מעשה יש תוצאה, לא משנה מה המניעים.
קסם
זו סכנה ועוצמה כו גדולים
זה פשוט חוסר אחריות לזלזל בו.
אם כן תגלו סבלנות. תגלו פה אנשים מדהימים. לא רק (הסוגריים) פה מגדירים אנשים.
השפה הזו מקרבת אנשים.
אנשים שבהחיים לא היו מתחילים לדבר שם בחוץ.
הכרתי פה אנשים מדהימים ואני ממשיך להכיר. לעולם לא אפסיק להיות סקרן . ממליץ את הגישה הזו.
בזהירות .. שלא יגמר לעולם.
לחיות בדסמ כל החיים של משימה שמעטים מצליחים בה
כמו שלא כל מי שמתחיל לרוץ, יסיים מרתון.
אבל גם אחרי שני קילומטר אפשר לחוות התעלות.
כמו בריצה, גם פה יש משמעות להכנה המוקדמת.
למתיחות
ולבנייה של השרירים והסיבולת.
אני לא באמת מאשים אף אחד שרץ יותר ממה שהוא יכול כי הוא התמכר לתחושה המדהימה הזו.. אבל.. יתפסו השרירים. הנפש תיסדק.. לא תמיד האופוריה מנחיתה אותנו על שני הרגליים.
לא לכל אחד מתאים לרוץ מרתון.
חלק יסתפקו בחצי מרתון
או אולי בעשרה קילומטר.
חלק יפסיקו אחרי שלושה קילומטר
ויש גם את הרצים המהירים.
800 , 400, 200, 100
יש שאוהבים לשים מכשולים לעצמם..
לכל אחד יש את הבדסמ שלו.
#בבקשה, בלי לייקים. אהבתם? דברו איתי בדס"מית.
נוסח בלשון זכר מטעמי נוחות הכותב. פונה אל שני המינים.#
