שקט פה.
הספקות מחלחלים.
יש אמיתות פשוטות:
אני אוהב אותך.
שאת קמה באמצע הלילה לעבודה
או שאת יורדת לישיבה מזרחית ומעסה לי את הרגליים.
אני אוהב אותך,
שאת הולכת החוצה לעשן
ואוהב אותך שאת מנשקת אותי אחרי, עם הטעם מנטוס.
אני אוהב לגרום לך לחייך
ואני אוהב לגרום לך לגמור
אבל יש גם ימים שאני נהנה לראות אותך מתוסכלת
בגללי.
אני אוהב שאת מעודדת אותי
גם שאני למעלה
וגם שאני למטה
ואני אוהב את החיוך שלך,
ושונא שהוא נעלם , גם אם הוא חוזר ישר.
אני אוהב את הבוקר איתך במיטה פעם ב..
ואת הבקרים הקרים שאני קם לבדי וישר שומע את הקול שלך מנגן לי בפלפון.
אני אוהב שהמחשבה הראשונה שלי
היא עלייך
ושאני רוצה ישר לחלוק את זה איתך.
אני אוהב להרגיש את המבט שלך עלי
ואת הידיים שלך מחבקות מאחור
אני אוהב אותך
כי יש בך המון
ובכל זאת יש המון מקום להוסיף עוד.
אני אוהב שאת רוצה להיות עירומה מולי,
כי אני אוהב להביך אותך, ולהדליק את האור,
על הנשמה
ועל הגוף
ולצפות מתוך המבוכה צומח לו
ענף חדש של אומץ נגד העולם.
אני אוהב את העיניים הגדולות שלך
מלאות חום, אהבה ונתנינה
אני נהנה להביט בעינייך שלך
במקום הכי כואב שלי
הכי פגיע
ולדעת, שאת שם בשבילי. שומרת, משמרת ומותחת
את כל גבולות השיריון שלי.
זה שאני מת שירד כבר
ושאוכל להיות הכי פגיע והכי מוגן מולך.
אני אוהב אותך
קר, והספקות נכנסות מתחת לעור.
ו