לפני 4 שנים. 30 בדצמבר 2019 בשעה 11:26
הרגע הזה
שהירך שלך בוערת
והאצבעות של היד שלי מזמזמות
מהמפגש בין ירך פנימית לכף יד פרושה.
אני נושם את הכאב שלך פנימה ומגלה ,כמה מפתיע, שאת רטובה ומיוחמת
אישונייך מוגדלים
את נושמת בכבדות
לא באמת סוגרת רגליים
לא באמת מבקשת שאפסיק .
כל כולך מבקשת עוד
גם שאני מסובב את כף היד ומתמקד בנקודה אחת.
כי יש לנו כמה ימים בנפרד ואני פשוט חייב להשאיר תזכורת
כזו שתלך איתך כמה ימים
תזכורת שתגרום לך להרטיב את המוח המטונף שאני כל כך אוהב..