לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני חודש. יום שישי, 9 בינואר 2026 בשעה 2:02

אני עדינה

אני מפחדת ממך

אני מפחדת שאני לא מספיק טובה

 

אל חשש ילדה,

אנני מה שאת עושה ממני

הפחדים שלך יפים

הרצון שלך נוגע בי

הצורך להיות עבורי

 

כאב אינו עונש

הוא תחושה כמו עונג

יש בו קסם ישן

קסם מדליק

 

לא אשבור אותך

לא אקלקל אותך

אקלף בדרכי את המגננות

אכיל את הפחד שלך

לא אשאיר אותך לבד

 

כל הנתינה שלך

הרצון להיות עבורי

לא נעלם מעיניי

מנפשי

 

יש גבול דק בין כאב לסבל

גבול דק בין עונג לפחד

את תיהיה תחתיי

גוף, חורים, פטמות, נשימות קצובות

תחתיי לא אומר חפץ לשימוש

לא..

גוף סקסי ונפש חריפה

רוצה להיות עבורי , קנבס נפלאה.

 

לא כל ציור מתחיל בבום של צבעים

לא כל יצירה מגולפת ביום אחד

תחילה אלטף את הקימורים

שדיים, ירכיים, ישבנים

אתן לידיים שלך לבטא

אתן לשפתיים שלך למלמל

לשון להרטיב אותי

סימון עדין

 

אביט לתוך עינייך

כשאדע שאת מוכנה

אניח בין אצבע לאגודל,

פיטמה מגורה

לאט לאט אגביר את הלחץ

מעונג אעבור לכאב

אצפה בעיניים

''עיניים אלי'' אגיד

ואת הקושי שבך, אכיל.

 

כשהשפה התחתונה תתחיל לרעוד

כשהמבט בעיניים יתחיל להתערפל

שם אגיד לך מילות אהבה

שם אספר לך מה את עבורי

לא רק קנבס לבן , צחור ומשוחרר מכל עכבה

אישה, תשוקה, כמיהה.

 

את תיישרי אלי מבט 

תביני שאני פה להוביל אותך

לתוך עולם של עונג 

עונג חדש

אמלא את כל הספקות

אעטוף את החללים האבודים

אקח ממך הרבה

איהיה שם גם למלא

 

משהו ממשי מתחולל בתוכך

פחד יש

רצון יש

חשש תמידי

להיות עבורי

קטנה שלי

 

יגיע גם רגע

חמקמק

בו הפחד יעלם

רק את ואני נישאר

בחיבוק שאין לצאת ממנו

שברעד שעובר בך

תספרי לי את החוויה שלך

להיות לי לקנבס 

עבור יצירה כו יפה

 

יפה כפנים חוששות

יפה כצמרמורות

יפה כטפטוף ניכר

יפה כשאני אלייך נכנס

 

כשנסיים

אותך ארדים בסדינים הלבנים

אביט סביב על ריצפת החדר וגם בתוך נפשי

אראה את כל השכבות

הרגשות

התחושות

פזורים על הריצפה

ועל פנייך, שלווה.

 

 

לפני חודשיים. יום רביעי, 19 בנובמבר 2025 בשעה 1:20

האם אני רע כי אני נהנה להכאיב לך

 

האם כשאני לש את בשר ירכייך בידיי

עולה בי הצורך למעוך אותך ואותי

 

האם כשאני מלטף פיטמה אני סקרן לכל התחושות שאני יכול להעביר דרכה

 

האם שהפנים היפות שלך בין ידיי עולה בי הצורך להעיף לך סטירה

לא חזקה כזו אבל מורגשת

לא משפילה, מרימה

 

הרצון שלי לראות אותך מיישרת מבט אלי כשאני מכאיב לך, תמיד קיים

אני רוצה לראות בעיניים שלך את הצורך

את הנתינה

את הכמיהה

לעוד רגש

לעוד תחושה

לעוד מאהבה שלי

בצורה הכי ישירה

 

כשאני חודר לחלל הפה

או

מרחיב את קירות הכוס

או

פולש אל החור ההדוק

האם שם באמת , אני ואת בלבד.

או

שאולי קיימת שם עוד ישות, מקבילה אלי

 

כשאני נכנס ורטוב לי באיבר

אני תוהה כמה עוד תוכלי להרגיש אותי

האם עלי להעביר אותו על קירות הכוס , או לעבור שן שן וגם להחליק על הלשון

ומה עם הגרון, גם שם אני רוצה להיות

להרגיש

להרחיב

להקשות

שאת מתקשה ונחנקת ממני

אצבעות, זין , דילדו או גאג

אני מרגיש שאת מתאמצת להיות עבורי

 

מה הוא בעצם ספאנק

מגע מלא בין יד לגוף

סוג של חיבוק

בין צורך לצריכה

בין ביקוש להיצע

 

היד שלי פוגשת בעור רך

עור עדין

עור שזוף או עור לבן

קנבס לאצבעותיי

 

כשאני נושק לשפתייך 

או 

שהשיניים שלי נסגרות על חלק גדול מהעור

האם עולה בי הצורך להכאיב

לסגור לאט לאט את הלסת

להרגיש אותך נדרכת

להחליט עם הלשון תלטף ונתנחם

או

שאתחיל לסגור חזק בשביל לדעת , עבורי, מה זה יותר מדי

שאוכל לדעת שיש לי את היכולת לקחת אותך לקצה ולא מעבר

לטשטש את גבולות הנורמליות ולהיכנס לאיזור משוגע ומטורלל

בו כאב ממלא את ההוויה יותר ממילות אהבה

 

התחושה שלי היא צורך לסמן את הנוכחות שלי בך,

לא רק בתוך הלב

לא רק בתוך המחשבות.

באופן ממשי, ברור אשר לא משתמע לשני פנים

סימן מוצהר שאהבה שלי נגעה בך וגם נשארה

גם אחרי שאת מסופקת

גם אחרי שאת חוזרת לביתך

 

את צריכה להרגיש אותי גם כשאני רחוק

זה שאת צריכה להתאמץ ולהתלבש בהתאם ביום חם או קר

כדי שהסימן ישאר רק ביננו ולא יהפוך לשיחת היום במשרד

כשאת הולכת לשירותים ופתאום הלילה שבילינו ביחד

מצוייר לך על הירך

זה לא טעות וזה לא אובדן שליטה

זו האהבה שלי, מהדהדת בתוכך

 

 האהבה שבי לתת ענקית ומקיפה

היא תובענית והיא תיקח ממך המון 

 

מה תקבלי חזרה ממני?

מלבד הידיעה שאני איתך בכל רגע

גוף ונפש

חושב ומדמיין  את שלב הבא שאראה בך קנבס

חיבוק

דאגה אמיתית, לא כי את צעצוע. כי את מסומנת בי.

הנוזלים שלי. רוק , זרע  , שתן, זיעה

הם עוד דרך לסמן את הרכוש שלי. הרכוש הכי לא חומרי בעולם

אישה קודם

אחר כך כל השאר

 

זה שאני אוהב להכאיב לך

לא אומר שאני בא להרוס, לשבור או לבנות מחדש

אני רק מראה לך את הדרך שלי לאהוב ולהרגיש

את הדרך הפשוטה לתוך הלב שלי

לרגש טהור

אורי

 

לפני 5 שנים. יום שלישי, 4 באוגוסט 2020 בשעה 20:44

לפעמים אני מתגעגע למילים שלך כאן. 

שהכל היה חדש ומסעיר

 

לפעמים אני שוכב לידך

ולא מצליח להבין את האושר שיש בי

עדיין מסרב להאמין

 

המילים שלך עוד מלוות אותי

מילים של געגוע פשוט

לא חיפשת בגעגועייך אורגזמה משתוללת

פשוט להיות לידי

להרגיש אותי צמוד

לדעת שאני שם

ולדעת שאת התחושה הזו את רוצה, עוד ועוד.

קרוב קרוב

הרבה הרבה

 

מגע.

 

לפני 5 שנים. יום שני, 3 באוגוסט 2020 בשעה 18:16

אני יושב וחושב איך כל הזמן הייתי סגור

סגור בתוך קופסא של התעללות עצמית.

יצאתי ממערכת יחסים אחת לתוך אחת לא פחות הרסנית מהקודמת

באותו תום לב, של רצונות טובים. גררתי את עצמי לתוך אותם דפוסים של רצון לעזור, לשפר ולהכיל.

 

איתך זה אחר,

אני רוצה בחברתך.

את רחוקה ואני חושב עלייך עוד לפני הודעת הבוקר טוב, עוד לפני התמונה המצחיקה שלא היית מצלמת ללא הייתה מיועדת לי.

גם שאני עייף אני מעדיף למשוך את הנסיעה עוד קצת .

להתרחק מקירות הדירה שהייתה לבית עבורי כמה חודשים כדאי לקבל עוד מהאנרגיות שלך

מהסביבה החמה המלטפת והמחבקת שאת בונה סביבי.

 

מדהים כמה אנחנו משלים את עצמנו לעיתים. שיהיה יותר טוב ולא יודעים שיכול להיות טוב כל הזמן

גם שמתגעגעים

גם שרחוקים, במדינה הקטנה שלנו זה לא באמת מרחק. אבל עדיין.. 

להתגעגע לקצוות השיער שמדגדגות אותי שאת רוכנת לנשיקה אחרונה לפני העבודה

לקימורים שלך שאת שוכבת לצדי. רגועה, ישנה, חצי כל הזמן מוודא שאני שם. כי בלעדיי השינה בורחת מהר. 

להתגעגע. 

אני אוהב. 

לחשוב, לחייך סתם כי עלתה בי מחשבה. 

''אתה מתגעגע (סמיילי טרוד) ?'' 

כן ואני שמח שאני יכול להגיד פשוט כן. כי זה מה שנכון. שתי אותיות שאומרות לשנינו הרבה. 

את התירס והזיתים את גם תזכרי בחיוך. למרות שזה היה מוזר.

אני אוהב להוציא ממך את זה. את המבוכה. בתוך השיגרה הזמנית עם כפפות וקהל ואת במחשבות בורחת אלי.

את בוררת אותם, את הזיתים ואולי גם שואלת מה יקרה עם תירס אחד ייכנס לך לפה.

אולי עולה בך זיכרון הטעם שלי בפה שלך. לשון,זין , זרע.

זה לא רק זיתים ותירס.

זו דרך.

מתוקה

סוערת

מרתקת

 

שלך.

 

המבוכה שלך כל כך סקסית בעיניי. 

 

לפני 5 שנים. יום חמישי, 27 בפברואר 2020 בשעה 3:19

שהמילים ביננו זורמות.

כמים בנהר של אינטימיות

 

שכל מגע או מילה

מלווים בתחושה שהלב יתפוצץ מרגשות 

ואנחנו רוצים עוד מהתחושה הזו

גם אם היא מפחידה.

 

העוצמה

של כל מעשה

העוצמה של להיות ביחד

העוצמה והתחושה שמישהו מכיל אותך

את החסרונות והשתיקות 

את היתרונות ורגעי הצחוק

אני איתך

את איתי

שנינו יחד

וכל אחד מתגעגע בהיעדר השני.

לך יש את השתיקות שלך

לי יש את הרגעים שלי

בשקט

ברעש

בחום עז ובגשם סוחף

בים

בטבע

במיטה

או במרפסת

אילו רגעים שלא אפספס .

 

שלך כשם שאת שלי

אלוהית שזה פשוט מופלא.

אוהב אותך.

אורי.

 

 

 

לפני 5 שנים. יום ראשון, 16 בפברואר 2020 בשעה 17:51

יום שמש יפה

יוצאים אל המרחבים

מוצא לנו פינה שקטה בין העצים

הראש שלך על הירך שלי

אני מרגיש בך את הצורך

אצלי כבר מתחילים זמזומים של הנאה בזין

מתחממים לנו בין צל לשמש

פותח את החגורה

את הריצרץ והכפתור שמפריד בין זין צמא לרוק של נקבה חרמנית 

ברגע שהוא מגיח לעולם

לשון חצופה מתחילה ללקק

מהר מאד מצטרפים להם שפתיים יונקות וחיך צמא

את יונקת אותו בהנאה גלויה.. 

מחככת ירכיים מושלמות אחת בשניה,, 

אני יודע ומרגיש את הטיפות מטפטפות בך

נהנה לראות אותך מתענגת

וזמן מה, שנראה לך עונג צרוף וגם אני נהנה לצפות בהנאה שלך

אני לוקח אותו חזרה

משאיר בך את הצורך

את הרעב והניחוחות של חירמון.

להעביר עוד כמה שעות עד שתראי אותו בסוף המסלול.