העולם כבר לא פשוט

מילה יכולה ללטף

מילה יכולה להכיל

מילה יכולה להרוס

מילה גם יכולה לבנות

מילים יכולות לתאר

טעם,תחושה,הרגשה, צליל,רגע, געגוע, 

מילים יכולות לקחת גבוה

מילים גם יכולות להפוך למעשים

מידי פעם בחיים אתה פוגש נשים

שלוקחות את המילים ועושות בך 

קסמים

מילים עבורי הן חוויה 

 כואבת

 עצובה

משמחת 

גם ..

יוצרת

שוברת

משלימה

מילים מלמדות אותי מה אני רוצה

מה אני רוצה להרגיש

מה אני רוצה להיות

מה אני רוצה שיקיף את חיי

יהיה לי לעולם

למילים יש המון כוח עלינו

הן מורידות והן מעלות 

הן מתעללות והן מתארות יופי בלתי נתפס

אנשים שיודעים את כוח המילים לא מבזבזים אותן על קללות או מילות גנאי.

אולי שממש ממש כואב.

אמרתי בחיי מילים מאד קשות לנשים וגם לגברים,

לזרים וגם לחברים.

אני מבין שהכאב שלי הוא שניצח על הדיאלוג או על המונולוג .

הרבה שנים השתמשתי בציניות שלי למרירות וכאב.

שהיה לי ממש רע ידעתי להשתמש בציניות כמו סכין ולחתוך את דרכי מתוך ויכוח או ריב.

לצאת בתחושת ניצחון לא משנה מה התוצאות,  העיקר שאני מוגן.

לכן אני גם כותב את הפוסט הזה, כדי שאזכור שהציניות שלי מתבטאת שאני במקום רע.

רע כלא מאושר או מקום שאני לא רוצה להיות בו.

היכול. להתבטא במילים בעידן שלנו , היא קשה.

היא מאתגרת והיא דורשת הרבה תשומת לב. לא רק לפסיקים ונקודות, אלא גם איך זה נשמע כלפיי הזולת. 

תמיד נמשכתי למילה הכתובה. ספרים, בלוגים ולאחרונה גם שירה מודרנית. 

בהתחלה לא הבנתי שירה. המילים הבודדות היו לי כמכשול,

הביאו איתן בלבול אחד גדול. 

יש בי הרבה חרטה,  על מילים כואבות שיצאו לי בשעת סערה. 

אני לא נוהג הרבה להתנצל על דברים שאמרתי, אבל שאני מרגיש שפגעתי עמוק.. 

שהכאב שמרגישים מהמילים שלי הוא לא מה שרצית אגיד סליחה. אפרט ואנסה להיות ברור יותר למרות שאני יודע , שהנזק כבר נעשה.

לאנשים והנשים ששרדו וסלחו על המילים הקשות אני אומר תודה. 

כי בלעדיכם לא הייתי יודע כמה רע אני יכול באמת להיות, בכלל בלי להתכוון. 

תודה לכל אילו ששרדו כדי לספר לי שאני יכול להיות לפעמים, ממש בן זונה. 

את צעצוע כל כך יפה.

יושבת לך ואוכלת גלידה 

מתביישת שהפלת את הגביע 

אבל שמקבלת אחד חדש זוללת עד הסוף

לא מצליחה שלא להתלכלך

גם במוחך ובין רגלייך הכל זורם

כאבת בשבילי כל כך יפה

תיארת לי במילים את כאבך

אך אני את שפת גופך קראתי עוד לפני

שרצון ועונג מתנגשים

הצורך שלך מעמיד לי את החושים

וגם איברים אחרים

וכל זה קרה בלי שאיברי בך נגע.

לפעמים אני מתגעגע למילים שלך כאן. 

שהכל היה חדש ומסעיר

לפעמים אני שוכב לידך

ולא מצליח להבין את האושר שיש בי

עדיין מסרב להאמין

המילים שלך עוד מלוות אותי

מילים של געגוע פשוט

לא חיפשת בגעגועייך אורגזמה משתוללת

פשוט להיות לידי

להרגיש אותי צמוד

לדעת שאני שם

ולדעת שאת התחושה הזו את רוצה, עוד ועוד.

קרוב קרוב

הרבה הרבה

מגע.

אנו זקוקים למכמורת כדי לתפוס את הדגים.

ברגע שתפסנו אותם- אין יותר צורך במכמורת.

אנו זקוקים למלכודת כדי לתפוס את השפן.

ברגע שהשפן בידינו אין יותר צורך במלכודת.

אנו זקוקים למילים כדי לתפוס את המשמעות.

ברגע שהמשמעות ברורה לנו- אין לנו צורך במילים.

אם יהיה לי מזל אפגוש איזה יום איש היודע את המשמעות ואינו זקוק למילים, כדי להחליף איתו מילה או שתיים.

(צ'ונאג צה. קולות האדמה. הוצאת מסדה)

עכשיו שלמדנו את מילות האהבה

גילינו את המשמעות שלה עבורנו.

אין אנו מדברים במילים ואין מילים מספיקות 

לתאר את אשר ביננו.

המשמעות של הדברים ניבעת מבעד עינייך

מבעד לסימנים ולצרכים

מבעד לנוזלים ולריחות

בין אם זו שעת לילה או צהרים 

אני שם כמו שאת פה

עמוק בחזה וקצת שמאלה.

דופק

מלטפת

שם.

שהמילים ביננו זורמות.

כמים בנהר של אינטימיות

שכל מגע או מילה

מלווים בתחושה שהלב יתפוצץ מרגשות 

ואנחנו רוצים עוד מהתחושה הזו

גם אם היא מפחידה.

העוצמה

של כל מעשה

העוצמה של להיות ביחד

העוצמה והתחושה שמישהו מכיל אותך

את החסרונות והשתיקות 

את היתרונות ורגעי הצחוק

אני איתך

את איתי

שנינו יחד

וכל אחד מתגעגע בהיעדר השני.

לך יש את השתיקות שלך

לי יש את הרגעים שלי

בשקט

ברעש

בחום עז ובגשם סוחף

בים

בטבע

במיטה

או במרפסת

אילו רגעים שלא אפספס .

שלך כשם שאת שלי

אלוהית שזה פשוט מופלא.

אוהב אותך.

אורי.