לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 3 שנים. יום ראשון, 12 ביוני 2022 בשעה 17:16

את מוקפת באהבה

במשפחה הנפלאה שלך

הילדים הנהדרים שעזרת ולווית ותמשיכי ללוות ולתת לך את הדרך שלך.

אני בצד, 

לא מבחירה.

מביט בדאגה ואהבה על מה שעובר בבית.

משגיח. כי זו מה הקורונה הארורה הובילה אותי .

3 שנים כמעט, הצלחתי לחמוק ממנה ובמקום הוא הכי לא ציפיתי לה. היא תקפה אותי.

אל דאגה, אחרי יומיים קשים עבורי שלא מתרגש מקצת חום וקובר את עצמי בשמיכה חמה , להזיע עוד.

אבל העיתוי, יכול לשבור את הלב.

הקטנטנה עוברת לגיל המסובך. הילדים גדלים והמחויבות היום יום נעשות פשוטות יותר.

השפעות חיצוניות פחות מפריעות, גם אם את צוללת לתוכם בלי להודיע.

עד כמה שאת גדולה מהחיים,

את הקטנה שלי.

מחכה לחבק אותך שוב

למלא את החללים שהתרוקנו בהיעדרי.