סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דף ריק

Welcome to my mind
לפני חודשיים. 4 בפברואר 2024 בשעה 22:25

מי מאיתנו לא היה רוצה להיחשף, ללא בושה וללא מסיכות. 

ללכת בעולם בגאווה על מי שאתה ועל הפטישים והנטיות.

אולי זה פשוט תהליך שצריך לעבור.

לפני 3 חודשים. 1 בפברואר 2024 בשעה 17:03

לאחר בערך 3 שעות שהרגישו לעמי כמו נצח הוא יכל לשמוע את רעש נעלי העקב, וזה אומר דבר אחד, המכשפה חזרה.

״אני מאוכזבת״ אמרה המכשפה בקול מיואש, ״ממך ציפיתי לפחות כפול מזה״ אמרה בזמן שהיא מסתכלת על רבע הכוס שהצליח עמי למלא. 

בזמן שהיא משחררת את הזין האדום והנפוח שלו מהמכונה היא הבחינה בדמעות שזלגו מעיניו של עמי, ״אוו, מסכן שלי, זה היה כואב?, בעצם, לא משנה!״ אמרה בטון תוקפני, ״אתה עוד תלמד להתרגל לזה, אין לך ברירה, אתה שלי!״ צעקה תוך כדי שהיא סוטרת לזין הגם ככה כואב שלו. ״ממממנממממנמ!״ ניסה עמי לזעוק דרך הבד שקשור לפיו, אך ללא תועלת. 

״קדימה, קחו אותו מכאן״, ציוותה המכשפה לכלבים שלה תוך כדי שהיא משחקת בזין של עמי.

הכלבלבים של המכשפה שהיו נערים כמו עמי שכנראה עברו תהליך שדימה שטיפת מוח והפכו למשרתים האישיים שלה, הם היו לבושים בבגדי עור, כמובן שהמכשפה דאגה להשאיר את איברי המין שלהם חשופים להנאתה בכל עת. 

עמי נכלא בשלשלאות וקולר והובא דרך מסדרון לאולם הראשי, הוא יכל לראות את הכלבלבים והכלבלבות של המכשפה מבצעים את המטלות שלהם, חלקם נענשים על ידי כלבים וכלבות ששימשו כמפקדים של המכשפה. 

עמי יכל לראות איך כל שאר הכלבלבים הסתכלו עליו כאילו היה בו משהו מיוחד, או שמא הם מתרגשים לקראת חבר חדש ללהקה הסגורה שלהם, תהה עמי. 

כאשר הגיעו לחדר עמי ראה את הנורא מכל, אחותו תמי, קשורה וערומה בתנוחת כלב למתקן, תמי הסתכלה על עמי במבט מתחנן עם עיניים שזועקות לעזרה.

״ממממנמממנ!״ צעק עמי.

״מממממממ,מממ,מממ״ תמי זעקה במין קול שבור ובוכה.

״חה חה חה, ממש מנגינה לאוזניי, שניכם כלבלבים שלי והגיע הזמן שתבינו לאן הגעתם.  עמי,״ אמרה המכשפה כשהיא שוב משחקת בזין שלו עם אצבעותיה,״אתה כבר הכרת את הפעילות היומית שלנו כאן לכלבים מסוג כמוך..

ואת, תמי!, כדאי שגם את תתחילי להתרגל.״ אמרה המכשפה והחלה להתקדם לעבר תמי כשתמי מייבבת בקול שברירי.

״אתה מבין עמי״ אמרה המכשפה בקול מיואש,״אחותך כאן, שכחה לציין שהיא בתולה לפני שקשרנו וכיסינו את פיה, וזאת הייתה יכולה להיות בעיה כי ממש רציתי שהיא תתחיל את תפקידה כגורת ניחומים.״ 

״הייתה יכולה להיות בעיה, אם היית ממלא חצי כוס כמו שביקשתי…״

המכשפה לקחה את כוס הזרע של עמי ושפכה את זה על גבה של תמי.

״בגללך הרסתי את הזרע היפה שלך, כי אתה נכשלת בלספק לי מספיק ממנו, ועכשיו אחותך תשלם את המחיר.״

״תכניסו את הכלבלבים!״ פקדה המכשפה.

אפשר היה לשמוע את היבבות של תמי בזמן שהדלת נפתחה וממנה יצאו שלושה כלבלבים,״עכשיו שלושת הכלבלבים האלה שעבדו מצוין וסיפקו לי כוס שלמה של זרע יזכו לזיין אותך!.״ אמרה המכשפה בקול מרושע.

״אה, שכחתי.. עמי אתה נשאר לצפות בזה בזמן שאני חולבת אותך בעצמי.״ אמרה המכשפה תוך כדי שהיא מזריקה לעמי עוד מנת ויאגרה, עמי יכל להרגיש את הזין שלו מתפוצץ.

הכלבלב הראשון ישר החל ללקק את הכוס של תמי בזמן שהכלבלב השני החל לדחוף את הזין שלו לפה שלה.

״כן!,כן! תהנו כלבלבים שלי!״ אמרה המכשפה שהחלה לגעת בעצמה תוך כדי שהיא עולה מעלה ומטה על הזין האדום והכואב של עמי ללא רחמים.

תמי הסתכלה על עמי במבט חסר אונים והוא השיב לה את אותו אחד. 

הכלבלב השלישי התקרב לכוס של תמי וברגע אחד חדר אליה, יכלו לשמוע זעקה מפיה החסום, אך זה לא שינה דבר והוא המשיך לחדור במהירות ובאגרסיביות.

לתמי לא היה דבר לעשות אלא לקבל את העובדה שהיא קשורה ונתונה לרחמיהם של הכלבלבים החרמנים של המכשפה.

״את עוד תהיי כלבה נאמנה וטובה, גם אח שלך כאן חהחהחהחה!״ צחקה המכשפה תוך כדי שהיא סוטרת לזין של עמי.

אחרי בערך חצי שעה שהרגישה כמו נצח, שבמהלכה הכלבלבים זיינו את תמי במרץ תוך כדי שהמלכה שלהם, המכשפה, מחלקת להם הוראות וצופה להנאתה. בזמן שהיא חולבת את עמי שהספיק לגמור עוד פעמיים ללא שליטתו. המכשפה החליטה שדיי להיום ושהגיע הזמן לישון.

״כלבלבים. הגיע הזמן להראות לאורחים שלנו כאן את המלונה שלהם ללילה הזה.״ אמרה תוך כדי שהיא מתקרבת לתמי, כאילו בוחנת אותה כמו חיה פצועה, מלאה בסימני ידיים, הפרשות וכמובן דמעות.

״יפה מאוד, עבודה טובה היום!״ אמרה תוך כדי שהיא נוגעת בכוס האדום של תמי,״אחת כמוך דורשת מגע מיוחד.״ 

עמי ותמי מצאו עצמם מובלים לאיזור שנראה כמו כלא עם תאים ועליהם צורות של עצמות בצבעים שונים, ככל הנראה דרגות. עמי ותמי הובאו לחדרים נפרדים באיזור של עצמות שחורות, היכן שישנים המפקדים הבכירים, אך החדרים היו כמו של צינוק עם חור ברצפה לשירותים ומנורה קטנה.

ללא יכולת לדבר אחד עם השניה עמי ותמי הלכו לישון בחדרים הקרים והריקים, מפוחדים וחוששים לגורלם העתידי בידיה של המכשפה.

————————

החלק הכי ארוך עד היום, אשמח לפידבק והאם להמשיך את הסדרה 😄 .

 

* החלק הזה מוקדש ל@שפחה נאמנה ומתמסרת, התגובות שלה נתנו לי מוטיבציה להמשיך לכתוב*

לפני 3 חודשים. 30 בינואר 2024 בשעה 18:54

המשך.

לאט לאט פקח עמי את עיניו, בהתחלה חשב שהוא נמצא בחדר חשוך לגמרי אך החשכה החלה להעלם כאשר הוא הבין שהוא קשור במצב עמידה בשיפוע כאילו בין שכיבה לזקוף, ללא יכולת לזוז ושהוא ערום ומשום מה הזין שלו עומד כאילו מוכן לקרב. 

עמי הסתכל סביבו, אך החדר היה ריק לגמרי מלבד עגלת ניתוח מכוסה בבד שהייתה מונחת לצידו, כל הקירות מרופדים במעין בד שחור ורק מנורה עגולה ומרצדת הייתה תלויה במרכז החדר. 

לאחר כחמש דקות שעמי מנסה להילחם בזקפה, הוא פתאום שמע קול של ידית נפתחת, *חריקה*, זאת האישה הזאת שוב! חשב עמי,*צחוק מרושע* ״שלום לך, חיכיתי שתתעורר, שתדע שתמי כבר לא כל כך מתביישת, היא נהנית לה עם שאר הכלבלבים שלי.״ 

״מה עשית לה!, מכשפה שכמוך״ ענה עמי, כאילו שוכח שהוא קשור כולו וחשוף מולה. 

״ששששש, יש לך דברים יותר גרועים לדאוג לגביהם.״ אמרה המכשפה תוך כדי שהיא מסתובבת סביבו וסוטרת לו בקצה של הזין. 

״אתה מבין, הדרך שבה אני נשארת צעירה לעד היא,״ המכשפה עצרה לרגע ועטפה את אשכיו של עמי, ״על ידי זה שאני חולבת את הזרע של נערים כמוך, ככל שהם יותר מלאי מרץ ככה הזרע שלהם חזק יותר!״.

המכשפה התרחקה מעמי על מנת לחשוף את העגלה,״שלא תחשוב שאתה הולך להינות, לא ולא, הסיבה שאתה קשור והזין שלך עומד ככה היא כי הזרקתי לך ויאגרה ואין לך ברירה או דרך להתנגד.״

״בנוסף,״ הסבירה המכשפה תוך כדי שהיא חוסמת את פיו של עמי עם חתיכת בד,״עם כמה שהייתי רוצה לשחק איתך ולחלוב אותך בעצמי, אני צריכה לחזור לתמי כדי לחנך אותה, לכן יש לי כאן מכשיר קטן.״ 

עמי כבר ראה בעיניו שהיו נראות כאילו מתחנן להפסיק את מכשיר החליבה שעבר התאמה מולבש ונקשר אל הזין שלו,״ממממממ!״ ״מממננננממ!״ ניסה לצעוק עמי,

אך המכשפה רק צחקה תוך כדי שהיא מפעילה את המכשיר מיד על העוצמה הכי גבוהה שמותאמת לחליבת פרות, היא יכלה לראות את הזין של עמי נשאב ומתרחב מכוח היניקה של המכשיר. 

״אני אחזור עוד כמה שעות לבדוק, כדאי מאוד שתמלא לי חצי כוס, החור היפה של אחותך תלוי בזה.״

 

אשמח לפידבק והאם להמשיך לחלק 3 שמפוקס יותר על תמי

לפני 3 חודשים. 27 בינואר 2024 בשעה 16:11

*סגנון חדש שאני מנסה*
.

זה היה עוד יום רגיל, עמי בדיוק סיים לארגן את התיק שלו לקראת הטיול שטח הגדול שלו ושל אחותו תמי ביער מאחורי הבית שלהם. עמי ותמי גדלו ושיחקו ביער כל חייהם אך לקראת הטיול הגדול שמציין את חגיגות ה18 שלהם הם רצו ללכת לאגם האסור, איזור שהוריהם הזהירו אותם לא להתקרב לשם מאחר ומי שהולך לשם לא חוזר בחיים. 

עמי ותמי לא פחדו אף פעם מאתגרים ולכן לאחר שסיימו לארוז הכל יצאו מיד לכיוון האגם. 

לאחר שצעדו במשך כמה שעות הם הגיעו לשביל האסור שמוביל לאגם, באמצע הדרך הם החליטו לעצור ולהכין לעצמם ארוחת צהריים, עמי הלך לאסוף עצים למדורה ותמי החלה להכין את האוכל, לפתע תמי שמעה את הקול של עמי קורא לה ״תמי!,מהר! בואי מהר!״, תמי עזבה הכל ורצה לכיוון קול הצעקה. 

כשהגיעה תמי כמעט מעדה למראה הבית הורוד והמנצנץ שנראה כאילו יצא מחלום, ״מה זה הבית הזה?, מי גר כאן?״ שאלה תמי. ״אין לי מושג״ ענה עמי. 

״יש רק דרך אחת לגלות״, אמר עמי תוך כדי שהוא מדלג מעל הגדר ומתקדם לעבד הדלת הזהובה. ״אבל, כבר מחשיך ויש לי תחושה רעה״ אמרה תמי בקול חושש. ״הכל בסדר אני כאן״ אמר עמי באותו קול שהיה משתמש כדי להרגיע את תמי בכל פעם.

*טוק טוק טוק*… 

״רואה, אין אף אחד, כדאי שנלך״ אמרה תמי

*טוק טוק טוק טוק טוק* המשיך עמי.

לפתע נשמע קול צרוד אך מתרגש מכיוון הדלת ״מי שם?״ 

כאשר נפתחה הדלת נעמדה מול עמי ותמי דמות של אישה זקנה בדרך בה עמדה אך פניה היו נראות כאילו כמעט ללא קמטים, היא אומנם הייתה כפופה אך היה נראה שהיא מעמידה פנים אך מדוע לה להתחזות לזקנה? חשבו עמי ותמי. בגדיה היו בגדי עור שחורים ומעל הכל כיסה מעיל אפור תפור מסחבות, דבר שנגד את הבית הנוצץ.

מול אתה אישה עמדו עמי, נער צעיר עיניים חומות בהירות מבנה חטוב קצת נמוך לגילו פזיז והרפתקן, ולידו תמי, נערה שקטה שיער זהוב עיניים ירוקות וגומות חבויה לתוך עצמה וביישנית, למרות שהייתה לבושה היטב עדיין יכלו להבחין בגוף המשגע שלה.

״היי, אני עמי וזאת תמי, אנחנו חוגגים את יום הולדת 18 שלנו בטיול לאגם האסור ונתקלנו בבית שלך ולא יכולנו שלא לעצור״. 

״אה, אני רואה,״ ענתה האישה באותו קול צרוד, ״אתם בטח קופאים וגוועים ברעב, אולי תיכנסו לתה חם ואכין לכם את הפאי המפורסם שלי?״

״אנחנו לא מכירים אותה״ לחשה תמי לעמי.

״בוודאי, אנחנו נשמח״ ענה עמי בפזיזות תוך כדי שהוא מתעלם מתמי.

כאשר הם נכנסו לבית הם גילו שאומנם בחוץ הוא ורוד ונוצץ אך בפנים הוא שחור ואפל, כמעין מרתף של טירה ישנה, בעודם יורדים במדרגות האישה החלה לספר להם, כמעט ואין מטיילים כאן באיזור, אני לא יודעת למה, הנוף והאוויר כאן לא מהעולם הזה״.

״כן, אני חיכיתי כל חיי עד שתהיה לי הזדמנות לטייל כאן״ ענה עמי. 

״הגענו״ אומרת האישה,״תשבו כאן אני אלך להכין תה״ אמרה האישה והשאירה את עמי ותמי לבד במרתף, לשבת על כיסאות עץ ישנים ומאובקים,״יש לי תחושה רעה״ אמרה תמי, ״משהו באישה הזאת גורם לי לצמרמורת בגב״. 

״את סתם מפחדת, היא נראית לי נחמדה.״ השיב עמי, תוך כדי שהוא חוקר בעיניו את החדר. 

״עיצוב פנים קצת משונה, הרבה שלשלאות מהתקרה״ אמר עמי תוך כדי שהוא מתקרב לדלת בקצה של החדר.

״אל תיכנס לשם״ אמרה תמי. ״אין לך מושג מה יש שם ואולי נסתבך!״.

עמי, סקרן כתמיד הושיט את ידו אל הדלת ופתח אותה,

חושך מוחלט, הוא נכנס והחל לחפש את המתג לאור, 

כאשר מצא את המתג והדליק את האור נגלה לפניו חדר מלא בכלובים מלאים בנערים ונערות קשורים וערומים עם כיסויי פה, עמי יכל לראות את הפחד בעיניים שלהם כאילו הם זועקים לו ״תברח!״.

עמי הסתובב לצעוק לתמי אבל מולו נעמדה האישה, זקופה, מחייכת אליו במין חיוך של לביאה שמצאה את הטרף הבא שלה כשהיא מחזיקה מזרק ומאחוריה עמי יכל לראות את תמי מעולפת על הכיסא שבחדר השני.

״אין לאן לברוח, אני הולכת להנות ממך״ אמרה האישה בצחוק מרושע.

אשמח לפידבק והאם להמשיך לחלק 2.

לפני 6 חודשים. 5 באוקטובר 2023 בשעה 19:40

תמיד הייתה לי פנטזיה למצוא נשלטת, אך לא מהסיבות שנראות לעין.

הייתי רוצה למצוא נשלטת כדי שאני והיא נהיה תחת שליטתה של מלכה יותר עוצמתית משנינו. 

שתגרום לשנינו לזוז ולעשות את כל שעולה על רוחה כמו זוג בובות על חוטים לקולה. 

הייתי רוצה.. 

לפני 9 חודשים. 8 ביולי 2023 בשעה 19:21

כעבור זמן מה נכנעתי לילד התמים בזמן שאני מתעלם מההיגיון, בכל זאת, אהבה. 

אפשרתי לה לגרום לי לצלול איתה לתוך עולם שלם והייתי מוכן להתמסר אליה בכל מובן קיים. דאגתי לצרכים שהיא לא ידעה שיש לה, נלחמתי בשבילה את כל המלחמות והכי חשוב, אפשרתי לעצמי להיות פגיע איתה.

באותו רגע מתוק ההיגיון בדיוק הופיע, אחח כמה שהוא אוהב. בקולו האדיש הוא מכריז ״באמת חשבת שהיא גם מרגישה ככה?״ הילד התמים משיב ״כן היא כן רק תן לה עוד קצת זמן״, ״תחכה כמה שתרצה, מתישהו תצטרך להתקדם הלאה״ ענה ההיגיון.

ובמציאות כמו במציאות ההיגיון לרוב מנצח, ובאותו רגע שהבנתי שאני נמצא בתוך המשחק שלה החלטתי לפרוש, אבל מהמשחק הזה יצאתי עם לב אחרון וגם הוא נשבר.

ומאז אני וההיגיון חברים יותר טובים משהיינו אז ואני דואג לשמור עליו בריא כמו על הגוף שלי ושאר תחומי החיים שלי, כי כשנשבר לך הלב המוח דואג לתקן את כל מה שמסביב כדי שאולי ביום מן הימים נצליח לשמור על הלב.

ימים יגידו

לפני 10 חודשים. 2 ביולי 2023 בשעה 17:51

תמיד הייתי תמים, אולי זה משהו בי או שעברתי. מאז היותי ילד בחרתי קודם לראות את הטוב באדם ותמיד ניסיתי לגשר.

לאחרונה חשבתי שאני חזק יותר, אז חשבתי וזה גם למה לא פניתי אליה. אותה אחת שראיתי וידעתי באיזה קלות היא משחקת בכולם וידעתי שאם אני אתן לה פתח ולו הכי קטן היא תשחק גם בי.

רצה הגורל והגיע לאוזניי השמועה שאותה אחת מעוניינת בי וישר עברה בי צמרמורת של התרגשות ופחד. לנסות? אבל היא תפגע בי, לוותר? ואולי אני מפספס את האחת של חיי?. 

הילד התמים שבי נלחם וצועק ״הגיע הזמן לך על זה״ ״היא תעשה לך טוב״ אולם ההיגיון מדבר בשקט אבל מחריש אוזניים ״טיפש, אתה יודע שהיא תשחק בך״

 

קונספט שחשבתי לעשות אשמח לפידבק