פירורים

פוסט יומולדת לאומן 😊

השומר שלי בחליפת הברזל חוגג היום ואתם זוכים.

הנה מתנה שדווקא הוא הכין לי.

בכל הציורים הקודמים שאלו תמיד ''זו את?" 

אז הפעם כן

ואחתום בשיר שלנו

תודה שאתה עדיין פה אחרי כל הזמן הזה ❤️

היא לא קיבלה זין כבר כמה ימים, הוא מרעיב אותה בכוונה.

בהתחלה היא אפילו חשבה שזה במקרה.

הוא מרשה לה לאונן, והיא מוצצת אותו קבוע.

הוא אפילו ירד לה אתמול עד שגמרה, אבל היא צריכה זין והוא יודע את זה.

הוא נכנס לחדר בערב ומוצא אותה שוכבת על המיטה, עירומה, ומאוננת בעדינות כאילו הרגע התחילה.

היא לא נרתעת אפילו לשנייה. כאילו לא תפס אותה מאוננת אלא כשהיא מחכה לו.

הוא נעמד מעליה ומחייך. לא מתקרב יתר על המידה.

היא מושיטה אליו יד רטובה.

''אני רוצה אותך'' היא אומרת

''אני יודע'' הוא משיב

הוא מעביר אצבע לאורך החריץ הרטוב שלה

לאחר מכן יורד על ברכיו בין רגליה הפשוקות ומלקק

הוא אוהב את הריח, הטעם שלה. אבל הפעם לא יעצור שם.

היא כל כך חרמנית. 

צפוי, בהתחשב בכך שחיכתה לו שם ככה.

''אני רוצה את הזין שלך''

''תבקשי יפה אם ככה''

היא מעקמת פרצוף ולא מגיבה. ממשיכה לאונן.

''אתה יודע שאתה רוצה'' היא אומרת

''להריח

 לגעת 

ללקק 

להיכנס''

הוא יודע מה היא עושה וזה לא יעבוד עליו.

הוא מלקק אבל לא מחדיר אפילו את לשונו

וגם לא אצבע ובוודאי לא את הזין שהיא לא מסוגלת לבקש.

הוא מואס בליקוקים ותופס במותניה.

הוא מסובב אותה על 4 והיא בטוחה שניצחה.

היא מקדמת אליו את אגנה והוא כמעט שומע את הרטיבות שלה גוברת.

הוא מעביר את הזין ברטיבות שלה ומחזיק במותניה בחוזקה שנראית לה מיותרת עד שהוא עולה מעט וחודר לחור התחת שלה בהפתעה.

היא נרתעת ומנסה להתנגד אבל הוא מחזיק בה בכוח.

היא צועקת בכאב ומבקשת שיפסיק אבל הוא עונה שמאוחר מדי

''לא רצית לבקש. נכון?

אז זה מה שתקבלי עכשיו''

היא מתאמצת להרפות כדי שלא יכאב ולאחר מספר דקות היא מבינה שהיא מצליחה להינות אפילו מתחושת הזין בתוכה גם אם לא בחור שהיא רצתה

ולבסוף היא גם גומרת כך, כשהדמעות כבר התייבשו על הפנים.

וגם עדכון- 

מחר נגמר המנוי.

קודם כל שוב- אזהרת טריגר. יש מי שלא יאהבו לראות את החיילים המוסריים שלנו נוהגים כך, מובן ובכל זאת אפרסם. 

ולמרות הכותרת הברורה אציין שזה המשך לפוסט הזה https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=158920&postid=1496585#anc

 אביב נכנס לחדר בנשימות מהירות ''זה ממש לא וופלים ותחתונים'' אומר לליאור בקול חנוק. 

''טוב אז לא היה קינוח'' עונה ליאור בשעמום, ''מה אתה מגזים? אתה נראה כאילו עומד לבכות''.

''לא. חברה שלי לעולם לא תסלח לי'' מסביר אביב ''זה לא תרומות, אתה חייב לראות את זה''.

.

.

ליאור נכנס לאוהל. הוא מתכופף ומעביר מגבון לח על כל המפשעה שלה, לנקות אותה מכל מי שהיה בתור לפניו. הוא מאונן מעט עם נוזל הסיכה ומלביש קונדום מהקערה ליד. הוא מרטיב את הקונדום ואת החור הפתוח מולו בנוזל סיכה ורוק וחודר באנחת רווחה. כמה זמן שלא הרגיש כוס חם סביבו. הוא מפמפם קצת וכמו בשבירת צום חושש שיצא שבע מהמנה הראשונה לאחר שחיכה כל כך הרבה זמן. 

ליאור מזיין אותה ומרגיש ממש כאילו הוא מזיין חור בקיר, היא אמנם חמה למגע כמו אדם חי אבל אין לו מושג מי היא ואפילו לא איך היא נראית. בשבילו היא רק חור לשימוש וסיפוק הצרכים שלו. הוא מוריד ספאנק על לחי ימין של ישבנה ומבעד לוילון נשמעת גניחה מופתעת. ליאור מרוצה וממשיך בעוד שני ספאנקים לכל צד בעודו מעלה את קצב הזיון ונהנה מגל רטיבות שעולה בה. 

''אז ככה זה זונה? אין בעיה'' הוא צוחק. ''בטח שאת נותנת את עצמך ככה לכל הבסיס. זו גם תרומה למלחמה אבל את גם נהנית להרגיש ככה שמשתמשים בך" הוא לא מצפה לתגובה ומפליק חזק יותר עד שנשאר סימן כף יד בצד אחד. ''אני יודע גם למה בחרת את הזווית הזו על המיטה'' הוא אומר פתאום בעודו לוקח את בקבוק נוזל הסיכה בידו.

.

נעמי מפחדת מעט מהחייל הזה. כולם נכנסו גמרו והתחלפו זה אחר זה אבל עכשיו היא הרגישה את המיטה מיטלטלת יחד איתה בקצב הזיון כשהיא מופתעת מההפלקות, ותוהה מה עוד יעשה בה האדם הזר העומד מאחוריה כשהיא מרגישה אצבע חלקלקה משתחלת לפי הטבעת שלה. 

.

ליאור מחליט לא לעכב את התור ופותח את דלת האוהל, מסמן לבא בתור להיכנס. החייל הנוסף מבולבל אבל מציית ונכנס לאוהל. ליאור מגיש לו קונדום מהקערה ויוצא מהבחורה, משאיר את אצבעו בישבנה וזין נוסף מוצא את דרכו לתוכה. בינתיים אצבעו של ליאור מכניסה עוד חומר סיכה לחור הקטן המכווץ מולם.

.

לנעמי אין מושג שנכנס אדם נוסף לאוהל והיא מרגישה רק איך שני החורים שלה בשימוש במקביל. היא מרגישה כל כך חשופה למרות הוילון המסתיר אותה, כאשר האדם הזר הזה מתעמק כך בגוף שלה בריכוז עמוק. אצבע נוספת חודרת לישבנה והיא מרגישה את ההתנגדות יורדת מעט. ספאנק נוסף מיד המרגישה מעט גדולה יותר הפעם נוחת על ישבנה וגורם לה להתכווץ על האצבעות שבתוכה.

דקות ספורות לאחר מכן היא מרגישה שהזין בתוכה משפריץ בתוך הקונדום ושמחה מעט על שהחייל הזה שמלחיץ אותה גומר ולכן ילך. אבל כשהיא מרפה מעט היא מרגישה שבעוד הזין יצא מהכוס שלה האצבעות עדיין בפי הטבעת ממשיכות להרחיב אותה. ''למה הוא ממשיך?'' היא תוהה . אבל אז שומעת כיף מאחוריה ומישהו יוצא מהאוהל.

.

ליאור צוחק כשהוא מבין שהאצבעות שלו בפי הטבעת שלה מהוות הפתעה עבור הבחורה המכופפת מולו. ''עוד לא סיימת איתי זונה'' הוא אומר. הבא בתור, שראה את הקודם יוצא, נכנס כי חשב שהגיע אותו. 

''אה אחי סליחה אתה עוד פה'' הוא אומר ופונה לצאת אבל ליאור עוצר אותו. ''זה בסדר. היא פה כדי להיות לנו לשימוש נכון?"

החייל מתבונן בו בעניין ומחכה לראות מה ליאור מציע. ליאור מחווה בידו לעבר ישבנה של הבחורה כמו מסמן לחייל לעבור אותו בתור. ''ריככתי לך אותה'' הוא צוחק והחייל שמח על ההזדמנות ניגש למלאכה ומתחיל להכניס את איברו לפי הטבעת שלה.

.

נעמי מבינה ששוב יש שני גברים איתה באוהל ולא בטוחה מה המשחק שמשחק החייל המוביל את ההצגה המוזרה הזו. אבל רוב הריכוז שלה נדרש על מנת להרפות את שרירי פי הטבעת שלה כאשר החייל החדש מחדיר אליו זין קשה לאט לאט.

היא חוששת. גם מהשימוש בה ומהחייל המפחיד הזה אבל גם מהסיבה שהיא שם. האם באמת האמינה שזה מה שהחיילים הכי צריכים? או רק שזה כל מה שיש לה לתת? לאן הכניסה את עצמה? כל המחשבות האלו יוצאות לה מהראש כשהיא מרגישה בידו של החייל המפחיד על גבה והיא חוזרת לתהות מה יעשה עכשיו.

.

ליאור ליד החייל השקוע בישבנה של הבחורה מסיר את חגורת המכנסיים שלו. הוא מפליק לה שוב על לחי שמאל שלה ונהנה לראות אותה נרעדת ואז נעמד לשמאלה ומצליף בה פעם אחת עם החגורה. לשמחתו היא צווחת כמו ילדה. החייל מביט בו בהלם אבל לא יוצא לה מהתחת. ליאור שולח יד לכוס שלה ורואה שהיא רטובה כמו הזונה שידע שהיא. הוא מצליף בה שוב והחייל מתחיל לזיין אותה כמו שצריך. ליאור מרגיש כמנצח על תזמורת ומתאפק שלא להצליף גם באחוריו של החייל מולו. 

כשהחייל גומר התחת של החור בקיר כבר אדום כולו וישנם גם כמה פסים יפים על גבה של הבחורה. ליאור נכנס בנחת לכוס החם שנשאר רטוב ופנוי ומפמפם את עצמו לתוכה. 

איזו שירת סיום הוא הפיק פה. גאה בעצמו הוא מתלבש ויוצא, יש לו שמירה בקרוב.

ראשית אזהרת טריגר, אני מבינה שלחלק מהאנשים לא יהיה נוח עם הסיפור. זה בסדר ואני מפרסמת בכל זאת כי זו הפלטפורמה לזה.

שנית- השראה

ועכשיו לסיפור - חלק ראשון:

ליאור יושב עם חברו אביב שהגיע לארח לו חברה בשמירה. הם כבר חודש במילואים מאז יום שבת ההוא, לא ראו בית. מדליק סיגריה והמואזין נשמע מהמסגד הקרוב, הם מביטים אל האור הירוק כאילו הידע מהיכן מגיע הקול יעשה אותו פחות זר. ''אני מרגיש כאילו מעולם לא השתחררתי'' ליאור משתף ''כאילו זה המשך ישיר של גיל 20 ואני שוב רעב חרמן ועייף כל הזמן''.

אביב מגחך ''כולנו ככה אחי, לא ראיתי את חברה שלי חודש אני משתגע''. 

.

נעמי סגורה בחדרה מתוסכלת. היא צופה כל היום בחדשות, הוריה בעבודה ואחיה גוייס למילואים (היא לא דואגת לו, הוא שמור לבטח מול מחשב במרכז הארץ). החברות שלה מעסיקות את עצמן בכל מני התנדבויות שלדעתה אין בהן טעם. אולי תצטרף אליהן רק כי חוסר המעש משגע אותה, אבל היא יודעת שעוד ממתקים זה לא מה שהחיילים צריכים, ובלילה במיטה עולה לה רעיון.

.

למחרת ביציאה מחדר האוכל המאולתר הם רואים התקהלות בחנייה. ''בטח עוד וופלים ותחתונים'' מצהיר ליאור וממשיך ללכת לכיוון המגורים. ''דווקא מתאים לי קינוח'' משיב אביב ונפרד מליאור כשהוא פונה לכיוון החנייה.  

אביב מגיע לחנייה ולא מאמין למראה עיניו. תור של חיילים עומדים מחוץ לאוהל מאולתר, הראשונים בתור במכנסיים פתוחים מאוננים בלי בושה ומתוך האוהל נשמעות גניחות. הוא נעמד בתור נחוש לראות את הסצינה בפנים למרות שמרגיש בושה קלה להצטרף למה שהולך שם.

הוא תוהה איך דבר כזה מתקיים לעיני כל במדינת ישראל כשהוא מזהה את הקצין שלו לפניו בתור ומבין שאווירת המלחמה, החשש והחרמנות ניצחו את הערכים והדאגה האופיינית למראית העין.

כשמגיע תורו הוא נכנס ורואה וילון תלוי באמצע האוהל ומתחת לוילון רגליים של בחורה מכופפת על מיטה צרפתית כך שישבנה פונה אליו. ליד המיטה מונחת קערה מלאה קונדומים, בקבוק נוזל סיכה ודלי מגבונים.

הוא ניגש לבחורה ומלטף את ישבנה. היא מניעה אותו מצד לצד בהזמנה. הוא מתכופף מולה ומעביר מגבון לח בעדינות מגבה המיוזע ועד רגליה הפשוקות. הוא מרחם עליה קצת, איך הגיעה לפה, לשמש חור לכל החיילים החרמנים האלה. הוא בטוח שחלקם גם לא כיבדו אותה, השתמשו בה מהר והלכו. נכנסו קשים לאוהל בכוונה לפרוק בתוכה ולצאת. לא מסוגל לדמיין את חברה שלו עושה דבר כזה.

.

נעמי שמחה להיות שם. זה היה רעיון מעולה לתרום מעצמה את מה שהיא ידעה שהם רוצים. היא זוכרת איך האקס שלה היה חוזר מהצבא כמו חיה מורעבת. היא מקווה שחלק מהחיילים האלה שהיו עכשיו בתוכה יגיעו מרוכזים יותר ללחימה בזכותה, וניסתה לא לחשוב על זה אבל גם שכנראה חלקם לא יחזרו והיא סיפקה להם חוויה חיובית אחרונה.

בתוך סבבים של חיילים שנכנסים וכמו מאוננים לתוכה דקות ספורות עד שהם מתחלפים. אף אחד לא עצר להסתכל עליה כמוהו, ההבדלים בינהם הסתכמו בזמן שלקח להם לגמור ובגודל הזין אבל היא מתמקדת בתרומה שלה למלחמה. רצף החדירות היה מאיים וגם התחושה המפחידה הזו שהיא באמת משמשת חור - כפי שרצתה אמנם אבל עדיין - ללא כל התחשבות ברצונה והנאתה לכל החיילים האלה. היא החלה להתעייף כשהחייל ההוא הגיע. המגע העדין שלו והליטוף עם המגבון הרגיעו אותה. 

.

אביב ירד על ברכיו והריח אותה. כמה זמן שלא הריח את חברה שלו, מתגעגע. נראה שהגברים לפניו ומגע המגבון השאירו אותה יבשה אבל הוא לא ממהר. היא בחרה לתת לו את המתנה הזו והוא ינצל אותה עד תום. הוא שב ומלטף אותה עם מגבון נקי ורואה את המתח בשרירי רגליה נרפה. לאחר מכן הוא שולח את לשונו לטעום אותה. מתמקד בדגדגן וכשהוא מרגיש שהרטיבות בפיו אינה רק רוקו שלו הוא שולח את לשונו פנימה כמו מלקק מצנצנת דבש. הוא לא יודע אם טעמה טוב כל כך כי היא שונה מנשים שירד להן בעבר או כי הוא רעב כל כך ומתגעגע לחברה שלו או בכלל כי זו עשויה להיות סעודתו האחרונה.

אביב נעמד וחופר בה בשתי אצבעות, אוסף בידו ממיציה ומסכך את איברו. לאחר מכן הוא שולף קונדום מהקערה וחודר אליה באחת. הוא נאנח בהקלה ובבושה גם יחד ומנסה לדחוק את בת זוגו ממחשבותיו. הבחורה אמנם נרגעה והרטיבה אך לא נשמע שהיא נהנית מדי ואביב חושב אם לגמור ולסיים עם זה, לפנות את התור. אבל הוא לא מסוגל, אם כבר עשה את המעשה הזה לפחות יהנה ממנו לפני המשך המלחמה. 

.

אביב לוקח את חומר הסיכה המונח ליד המגבונים מרטיב ודוחף את אגודלו  לכוכב הקטן שמנסה להתכווץ עליו ומרגיש את הלחץ גדל גם על איברו השקוע בתוכה. הוא שומע גניחות מעבר לוילון ושומר על קצב תנועות האגן שלו בעוד הוא מתחיל להניע את אגודלו ואף מנסה להכניס אצבע נוספת. מעודד מכך שלא נשמעת מחאה הוא מרחיב באצבעותיו ומורח תוספת חומר. כאשר הוא יוצא ממנה ומחליף קונדום הוא שומע אותה עוצרת את נשימתה בציפייה.

.

נעמי התנסתה בעבר במין אנאלי ואף נהנתה מכך אבל באותו יום עצרה כל אחד מהחיילים שניסה לגשת לפתחה האחורי. הם היו כולם כל כך חסרי התחשבות והפחידו אותה. נראה שהחייל הזה יודע מה הוא עושה. היא נהנתה ממגעו ומהתחושה שלו בתוכה. מצחיק כמה מעט הוא עשה וכמה שזה מרגיש כמו דאגה לשלומה בתוך יום שכזה בו שימשה חור בלבד לכל כך הרבה חיילים.

.

אביב מורח חומר גם על הקונדום החדש ומתחיל לדחוק את עצמו לפי הטבעת שטרח להרחיב קודם לכן. הוא מרגיש כמה היא מכווצת עליו ומבין שמי שהיו לפניו בתור כנראה לא טרחו להגיע לשלב כזה בזיון אלא גמרו והלכו. הוא רוצה להרגיע אותה, אין סיבה שתסבול.

''תנשמי'' הוא מזכיר לה ומלטף את גבה שוב במגבון ''בסוף בשביל זה הגעת לפה נכון? רצית שישתמשו בך. רצית לתרום לחיילים פינוק אמיתי. הנה אני מתפנק'' הוא אומר. הוא ממשיך כך והבחורה מרפה לחלוטין ונראה שאף נהנית והוא מתענג על הזיון ההדוק שהיא מספקת לו. הוא משתדל לא להגזים, בסוף היא הגיעה כדי לתת מעצמה עבורם ולא להיות מושפלת, והוא שמח מאוד על שהיא הגיעה. 

.

כשהחייל הזה גומר נעמי חשה שהוא מאוכזב שלא גמרה גם היא, על אף שנהנתה איתו יותר מעם כל אלו שעברו בתוכה לפניו. אבל הוא כמובן לא יודע את זה. לפחות הטיפול שלו חיזק אותה ומאפשר לה להישאר שם ולספוג עוד.

אנחנו יוצאים מהמסיבה והוא שואל אם אנחנו רוצות לשתות משהו. נכנסים לפיצוציה ואני רואה בקופה סוכריה גדולה צבעונית. אני בחורה סימלית אז פשוט הייתי חייבת לבקש.

''תקנה לי?"
''ברור''
הוא נוהג ורק מסתכל עלי כל הדרך.
''תסתכל על הכביש'' היא גוערת בו מהמושב מאחור, ''אני לא יכול היא עושה לי טיזינג עם הסוכריה'' הוא עונה, מסכן.
ואני רק מלקקת את הסוכריה שלי בתמימות, בהנאה.
האמת, הסוכרייה לא כזו טעימה. אבל איזה כיף אחרי כל הלילה הזה להיות קטנה קצת, ולשגע אותו כמובן. 😈

אז נראה שזה מה שהטלפון שלי חושב עלי 😂

פיצה ופורנו 😋

הוא יושב על הספה בבוקסר, היא יושבת לידו בכותונת. רואים טלוויזיה, מתעדכנים בחדשות, סיפורי הזוועה והגבורה מתערבבים על המסך, כבר שבוע מלחמה. הוא מלטף את שיערה בשקט, הם מנסים להעביר את חששות היום מהם והלאה. היא מרגישה שהוא לא חש בטוב, הוא מדוכא ולחוץ.

היא קמה ממקום מושבה, פושטת את הכותונת ונשכבת עליו, כמו שמיכה רכה. ראש על החזה וציצי על הבטן.

היא שולחת את ידה מעלה ומשחקת בשיערו הקצר. הוא ממשיך לצפות בחדשות אבל היא שומעת איך הדופק שלו מאט. מגע עורה בעורו ותחושת גופה הרך על גופו עוטפים אותו.

היא מרגישה אותו מתקשה מעט בתוך הבוקסר מתחת לבטנה ולא מחכה לסימנים נוספים. בעדינות היא מתרוממת על מרפקים ומנשקת את חזהו בנקודות שונות כאשר שדיה מרחפים מילמטרים ספורים מעל גופו. היא מפזרת עליו נשיקות ופטמותיה מתחככות בעורו בכל תנועה. המגע העדין והמרפרף הזה מדגדג מעט ומרטיב אותה והוא חש בהתחממות האיזור.

''החיבוק הזה לא עוטף מספיק'' הוא אומר בזמן שמוריד את מכנסי הבוקסר ומושך אותה עליו ואת עצמו לתוכה. היא מחייכת ומתחילה להניע מעט את האגן שלה בעדינות בעוד היא ממשיכה לחבק אותו ולצפות בטלוויזיה.

''אני צריך לנקות את הראש מזה'' הוא מכבה את המסך. ''אני ארגיע אותך'' היא עונה וממשיכה לנוע בתנועות קטנות ועדינות כשהוא בתוכה.

''הכל יהיה בסדר. בקרוב נחזור לשגרה. העבודה במשרד תסתדר. החברים יחזרו לבקר. אנחנו בטוחים. ובינתיים יש לך אותי, וחיבוק, וכוס רטוב על הזין. אתה לא באמת צריך יותר מזה, נכון?"

הוא מחבק אותה חזק ומנשק אותה ''נכון!"

הוא מרים והופך אותה על גבה כך שעכשיו הוא שוכב מעליה ומשקל גופו מוחץ אותה. הוא יודע כמה גם היא צריכה את זה. הוא יוצא וחודר אליה שוב ושוב והיא נאנחת בהקלה והנאה. היא מחבקת אותו בידיה ורגליה ומרגישה איך משקל יציב עליה, חיבוק, וזיון בקצב קבוע מרגיעים גם אותה.

הוא מרים את פלג גופו העליון ואז מקפל את רגליה ומניח אותן על כתפיו. היא גונחת בקצב הזיון שמתגבר והיא מבינה שהוא עומד לגמור.

"אני רוצה להרגיש אותך חם בתוכי. כמה שיותר ממך!" היא אומרת והוא ממלא אותה ונשאר כך בפנים כששניהם מלטפים זה את שיערו של זה ונרגעים.

התלבטתי הרבה אם זה מה שאני רוצה לפרסם פה, אבל נראה לי שכשיש ככ הרבה אקשן בחוץ - טוב שיש שקט בבית, או קצת וניל ודאגה הדדית. 

דייט נייט. יוצאים למסעדה.
היא לובשת חצאית כי היא יודעת שהוא אוהב, ומשקיעה בסט הלבשה תחתונה, למרות שהיא יודעת שאת זה הוא לא יעריך אבל זה תורם להרגשה שלה.
כל הדרך הוא נוגע בה, ממש בעדינות, כמעט בטעות.
ברכב עם היד על הירך, במעלית כשנכנסים אנשים והוא חופן לה את התחת והיא מרגישה איך הוא משוויץ בה, כמו שהוא תמיד אומר היא התכשיט היפה שלו.

היא יושבת לידו לשולחן, המפה הלבנה מכסה את ברכיהם. המלצרית הולכת עם ההזמנה שלהם והוא שולח את ידו מתחת למפה ובמעלה החצאית שלה.
מרגיש שהיא ערה מכל המגע בדרך וגם הוא לא בדיוק אדיש.
הוא מרים מעט את המפה ולוחש לה
''בואי תיהי שימושית עד שהאוכל מגיע''
והיא גולשת את מתחת לשולחן.
הוא פותח את מכנסיו והיא לוקחת אותו בפיה.
הוא מוזג מים קרים לכוס מבקבוק זכוכית שעל השולחן ומעביר לה את הכוס שתצנן את פיה.

''האוכל הגיע'' הוא אומר לה כעבור כמה דקות.
''בואי שבי לאכול, אבל לא לפני שתשאירי להם מזכרת. תורידי את התחתונים שלך ותשאירי אותם מתחת לשולחן''
''אבל..'' היא לא מספיקה להגיד יותר והוא קוטע אותה
''אלו רק תחתונים. נקנה לך אחרים יפים וקטנים יותר אחר כך.''
היא מסירה את תחתוניה הרטובים ממילא ומתיישבת שוב לצידו לאכול.

הם מסיימים לאכול והוא מסתכל בעיניה
''את רוצה לחזור למקום שלך נכון תכשיט יפה ושימושי שלי?'' היא מהנהנת נבוכה
הוא מפנה את עיניו למפה ושוב אליה והיא מבינה וגולשת שוב אל הרצפה.
''תשלחי לי תמונות כמו שאני אוהב ואני אתן לך קינוח קטנה''
היא שולחת לו תמונות עירום מהאוסף שלה
והוא מסתכל בהן בטלפון שלו ביד אחת כשהיד השנייה שלו על הראש שלה מכתיבה קצב ועומק.
משתמש בפה שלה כדי לאונן עליה שם במסעדה.
''הנה הקינוח שלך'' הוא אומר כשהוא גומר בפה שלה והיא מלקקת הכל.

היא מנסה לעלות חזרה אל מעל לשולחן אבל הוא תופס אותה מהשיער ומסובב אותה כך שהחורים שלה פונים כלפיו בעודה על 4 מתחת לשולחן.
הוא שולח את ידו קדימה ודוחף לה שתי אצבעות לפה שתרטיב אותן אבל מגלה שלא היה שום צורך בכך כשהוא מחדיר אותן בקלות לכוס הכל כך רטוב שלה.
''אני מבין שאהבת את הקינוח קטנה'' הוא מגחך
ומחדיר אצבע נוספת.
היא נאנקת בשקט עד כמה שהיא יכולה ומאפשרת לו לחפור בה.
היא קרובה כל כך אחרי כל הדרך והמציצה והארוחה רק חיכתה להרגיש אותו בפנים.

לפתע האצבעות שלו יוצאות ממנה והיא לא יכולה לראות מה הוא עושה איתן מעל השולחן.
הוא בינתיים לוקח את בקבוק המים הקר ומרוקן מה שנותר בו לכוס. את הבקבוק הוא מתחיל לדחוף לכוס שלה לאט והיא כמעט צועקת.
כן היא רצתה אותו בפנים אבל זה קר והיא לא יודעת מה הגודל של מה שהוא דוחף לתוכה כרגע.
היא מתרגלת למגע הזכוכית והוא מתחיל להניע את הבקבוק מהר יותר לתוכה והחוצה. מזיין אותה עם בקבוק זכוכית שם במסעדה והיא גומרת בהתנשמויות נרגשות.

כשהיא עולה בחזרה אל פני השטח היא סמוקה ומובכת ורוצה לברוח משם הביתה למקלחת ולמיטה.
אבל הקינוח שהוא הזמין בדיוק הגיע והוא מחבק אותה ומרגיע ומאכיל אותה בכפיות מלאות שוקולד.
הם הולכים הביתה מרוצים כשמתחת לשולחן בקבוק זכוכית ותחתונים למזכרת.

לפני שהעזתי לפרסם פה,

סטוריטלר נתן לי ביטחון על ידי שיתופי פעולה.

למי שמעניין אלו התוצאות:

- עיניים אלי (חלק ב)

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1438978

(חלק א נכתב בלעדי אבל משמש רקע למי שמעוניין- רצוי)

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1438910

- המשרד א

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1441168

(חלק ב נחסך מכם, תודה לטוב לבו של סטורי)

- הצופה מהצד התחלה

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1442923

 - הצופה מהצד המשך 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1574735#anc

- את כועסת?

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1445011

-צעצוע קטן שלי

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1453145

תהנו

למי שלא מכיר את הסדרה, הנה קישור לתחילת הסיפור.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=158920&postid=1457554

(6)

''תטפלי בילדים יפה'' אופיר מתדרכת את תאיר לפני שהיא נוסעת להוריה.
''וגם בשגיא'' היא מוסיפה בחצי קריצה, ויוצאת.

שגיא יוצא מחדר העבודה בערב ורואה את תאיר מכורבלת בפיג'מה ישנה ופופקורן בחיקה.
''לא'' הוא נוהם ונכנס לחדר השינה, ויוצא ממנו לאחר כדקה כשבידו בגד גוף סקסי מתחרה שחורה שתאיר מזהה מהמגירה של אופיר.
הוא זורק את בגד הגוף על תאיר.
''את תיהי תמיד! כוסית וזמינה'' הוא אומר ומביט בעיניה במבט קשה.
תאיר מעט מאויימת, מהנהנת באיטיות.
''קדימה''
תאיר נעמדת ואל מול עיניו הבוחנות מחליפה את לבושה.
היא מחייכת. היא אוהבת את מאזן הכוחות בבית.
הוא מחייך בחזרה באישור. וניגש למטבח לקחת לו ארוחת ערב.

.

הילדים סוף סוף מסיימים לאכול אחרי שעשו בלאגן בכל המטבח והסלון.
תאיר מתרוצצת אחריהם כל היום בשמלה ורודה עם גב פתוח (וללא חזייה- כפי שמתבקש עם שמלה כזו). היא גמורה. שגיא לא יצא מחדר העבודה כמעט כל היום והיא קצת מאוכזבת- כי היא יודעת שהוא אוהב שהיא מסתובבת עם 'ציצי חופש', אבל גם קצת שמחה כי היא מותשת.

הם אוכלים ארוחת ערב יחד ומפטפטים.
היא נזכרת איך היו פעם מדברים כשווים ונעים לה שהחברות הבסיסית בינהם מבליחה מדי פעם. גם אם עכשיו כשהוא מספק לה מקום לגור, ומשכורת היא מרגישה שחלק מתפקידה בנוסף לטיפול בילדים הוא לטפל בו ממש כמו שהגדירה אופיר.
זה כמובן לא נאמר במפורש מעולם
אבל היא אוהבת את זה, כמו שאמרה כבר בלילה ההוא - היא שלהם.

היא מקלחת את הילדים וכשהיא מסיימת השמלה שלה רטובה כולה.
היא נכנסת לחדר השינה שלה להחליף בגדים, שגיא נכנס ורואה אותה שם בתחתונים בלבד.
הוא ניגש אליה ומכופף אותה על השידה בגבה אליו. הוא דוחף לה אצבעות אחת ואז שתיים, יד אחת על גבה והשנייה בין רגליה. הוא מפשיל את מכנסיו מסיט את התחתון שלה לצד וחודר אליה. הוא דוחף אותה קדימה כך שפניה וחזה נמעכים ממש על המראה.
''את שלי'' הוא נוהם באוזנה בעוד הוא משתמש בה ממש כאילו הוא קנה אותה והיא מרטיבה מזה כל כך. כן היא שלו, וזה היחס שהיא מקבלת, היחס שהיא רוצה.

.

תאיר נמצאת לבדה בדירה ולאחר שעות של צפייה בטלוויזיה היא משתעממת ומחליטה לבדר את עצמה בצורה אסורה.
היא ניגשת לחדר השינה של הזוג ומוציאה שמלת ערב שחורה שקופה מעט, שמלה חדשה שעוד לא נלבשה.היא מתבוננת בה על הקולב מול גופה ובוחנת במראה האם תתאים לה. אחרי דקה היא נשברת ולובשת אותה והיא כל כך יפה.
היא מתאימה לשמלה זוג עקבים דקים ונעמדת עליהם בקושי.
הלוואי שהייתה יכולה ללבוש בגדים יפים כל כך כמו אופיר. להיות חזקה ומרשימה כמוה.
היא מחזירה הכל למקום וחוזרת למכנסי הפיג'מה הורודים שלה ולחולצת החד קרן.

למחרת היא נכנסת שוב לבחור לעצמה בגדים מהארון של אופיר ובעודה בחדר השינה שלהם בוחנת את בבואתה היא שומעת את שגיא מגחך מאחוריה.
היא ממהרת להוריד מעליה את השמלה שניסתה.
''זה בסדר'' הוא מרגיע, ומגיש לה עקבים גבוהים שהוא אוהב. היא שמחה לנסות ולמדוד אותם ומרגישה בנוח בחזייה ותחתונים. היא נעמדת עליהם במאמץ רב ושגיא ניגש ומנשק אותה.
זה נוח יותר בגובה החדש שלה, ''אני אוהב את זה שאת מותאמת אלי'' הוא אומר לה.
''כן הכל מותאם אליך, תלביש אותי כמו הברבי שלך'' היא עונה.
הוא נעמד מאחוריה ומוריד ממנה את התחתונים.
היא מנסה להישען על המיטה עם ידיה אבל מועדת קדימה בגלל העקבים. ברכיה על המיטה והיא נשענת על אמות ידיה בעוד פניה קבורות בין הכריות שלהם.
הוא מרים מעט את ישבנה ומגחך, ''בדיוק כמו שאני מזיין את אשתי''.
בעקבים שלה, במיטה שלה ובאותה תנוחה, חושבת תאיר ונהנית מהקרבה של שגיא אליה.