פירורים

אלעד מגיע לביתו של משה. הוא הקדים קצת אבל לא מפריע לו לשבת עם בירה לחכות שמשה יסיים פגישת זום והם יוכלו לצאת, הוא מרגיש אצלו כמו בבית כבר שנים.
הוא פותח את הדלת שלא נעולה ומופתע לגלות מולו את תמר בתו הצעירה של משה שוכבת בפיג'מה קטנה על הספה מול הטלוויזיה. היא קופצת מופתעת ומתכסה בשמיכה.
"מה את/ה עושה פה?"
הם שואלים זה את זה בקולות גבוהים מעט.

''אבא אמר שהוא לא בבית היום כי הוא יוצא עם חבר אז החלטתי להשתחרר'' עונה תמר.
אלעד מחייך ומשפיל מעט את מבטו אל שדיה הקטנים המכוסים בקושי על ידי גופיית הפיג'מה הדקה.
הוא תוהה איפה משה ומבין שלא נאמר שהפגישה שלו מתקיימת מהבית ונראה שהוא השלים את המידע הזה בעצמו בטעות.
אבל אם משה עדיין בפגישה, פיזית, אז יש לו פה עוד מעט זמן עם תמר, פיזית.

תמר תקועה על הספה ולא יודעת אם לברוח לחדרה, היא מרותקת לסיטואציה ולמבטו הבוחן של אלעד. היא מבחינה שהיא מבליטה את חזה וסוגרת את רגליה כך שהשמיכה נתפסת בינהן.
למה היא מגיבה ככה? היא לא ידעה.
אלעד סוגר את הדלת וניגש לשבת לידה על הספה. ''תרגישי בנוח, זה הבית שלך'' אבל היא לחוצה, ולא מבינה איך זה שהוא לא. תמיד הרגישה שהמבט שלו עליה נעים לה יותר ממבטים של חברים אחרים של אבא, שהוא שונה וגם ארוך יותר, משתהה עליה בכל פעם שנפגשו.

אלעד לוקח את השלט ומפעיל את הסדרה, היא מקבלת את ההחלטה בשקט והם יושבים לצפות יחד בטלוויזיה. בטלוויזיה הגיבורה נפגשת עם חבר שתמר חושבת שנראה טוב והם מתנשקים, הוא מעביר את ידו מגבה לישבנה ותמר מרגישה חום מתפשט בין רגליה והיא מהדקת את ירכיה בבושה. ''תרגישי בנוח'' מזכיר לה אלעד ומניח יד מרגיעה על כתפה.

הדמויות בטלוויזיה נכנסות לחדר השינה וסוגרות את הדלת ואלעד שואל- ''את יודעת מה הם עושים?'', ''כן'' עונה תמר, "היה לי חבר בתחילת השנה".
היד של אלעד על הכתף שלה מחליקה על ידה ולירכה, היא לא אומרת דבר. הסדרה ממשיכה ברקע ותמר מתרכזת ביד הגדולה על הירך שלה, כמעט במפשעתה.
כשזוג דמויות נוסף מתנשק על המסך היא מעיפה בו מבט ורואה אותו מסתכל עליה. תמר מגיבה באינסטינקט ומתקרבת אליו מה שמסיט את ידו מעט מעלה על ירכה ואת פניה אל מול פניו. אלעד מתכופף אליה ומנשק אותה והיא מנשקת אותו בחזרה.

הוא מכניס את ידו מתחת לשמיכה ומניח אותה מבלי לזוז באותה נקודה מתחת לקצה המכנס על העור שלה ותמר מצטמררת. בידו השנייה הוא מחליק את כתפיות הגופייה שלה מכתפיה והיא צונחת לבטנה.
אלעד מושך ממנה את השמיכה והיא נחשפת מולו. הוא מביט בשדיה הקטנים ובטנה השטוחה והילדותית. תמר נעמדת ומורידה את מכנסי הפיגמה הקצרים, והמשולש הקטן שרק החל לצמח שיער נחשף מולו גם הוא. אלעד מעביר את ידיו הגסות עליה ומקלל בקול, ''איךך למשה יצאה ילדה כזו?" ומסובב אותה בחדות. הוא מעביר יד על ישבנה וחופן אותו ואז מוריד עליו ספאנק מצלצל. היא קופצת קדימה עם האגן אבל נותרת במקומה.

.

תמר מכופפת על שולחן האוכל של אבא ואלעד מפמפם אותה חזק. הטלפון שלו מצלצל ובמקום להתעלם כפי שהיא מצפה, הוא עונה לשיחה.
''כן משה?"
"אה אין לי שום בעיה עם העיכוב שלך אל תדאג"
הוא מגחך ומנחית ספאנק נוסף על ישבנה ונפלטת לה גניחה. הוא צוחק.
"כן עוד אחת מהזונות שלי, אתה יודע"
"אז עוד חצי שעה אצלך? סגרנו"
הוא מנתק
"אבא שלך יחזור בקרוב ילדה, כדאי שנמהר" אומר אלעד ושולח את שתי ידיו לאחוז בשדיה.

איזה 'חבר' מצא לו אבא.

מקור התמונה

https://instagram.com/louijover?igshid=MzRlODBiNWFlZA==

כבר הרבה זמן שהוא מבטיח שיצאו לטיול. היא מתרגשת כשהוא אומר לה לארוז שקי שינה ומזרנים, בגדים חמים ובגדים להחלפה. אמצע אוגוסט אז בגדים חמים נראה מיותר אבל היא לא מתווכחת, בוחרת את המלחמות שלה. היא מוסיפה גזייה, סיר, חטיפים ויין, יודעת מה היא צריכה, ומה הוא אוהב. כשהיא מסיימת הוא מכניס לתיק שקית נוספת, אטומה למראה.

הוא נוהג והיא מעבירה את הנסיעה בתור הדיג'י כרגיל.
היא מבחינה שהווייז מכוון למצפה הכוכבים, וכשהם מגיעים הם מוציאים את התיקים ומתחילים ללכת מהחניון פנימה לתוך המכתש.
היא לא רואה סימון שבילים אבל גם אם היה לא הייתה מוצאת את עצמה בשטח אז הולכת אחריו בשמחה.
הרוח חזקה והשמש שוקעת והיא שמחה שהביאה איתה בגדים חמים למדבר בלילה.

הם מגיעים לנקודה קרובה לשפת המכתש כך שקירות הסלע מגנים עליהם מהרוח מעט.
הוא שולח אותה לפרוש מזרנים בזמן שהוכ מוצא את השקית מהתיק שלו, וחבל מתוך השקית.
הוא מוצא נקודת אחיזה בקיר הסלע וקושר אליה את החבל ואז מעמיד אותה מולו וקושר את הידיים שלה מעל הראש.
היא מחייכת כאילו זו בדיחה אבל הוא רק מנשק אותה ומסתובב, מוציא את הגזייה והסיר ומתחיל להכין ארוחת ערב.

הרוח מצליפה בה והיא עומדת שם ומסתכלת עליו מבשל אורז, מודיעה לו שזה לא מצחיק ולא מחרמן ושישחרר אותה מהשטות הזו.
הוא מגחך ומוציא מספריים מהשקית. ניגש אליה וגוזר את החולצה שלה ממש באמצע.
היא מקללת את המעצבן הזה. קר פה. מה הוא חושב שהוא עושה?
''תמשיכי ככה, נראה לאן תגיעי'' הוא אומר וגוזר את המכנסיים שלה.
קר לה, והיא כועסת, אבל היא לא תתחיל לצעוק סתם, זה לא יעזור.
היא מזעיפה פנים ומחכה בשקט.
הוא רואה שהאוכל מוכן ומחלק להם לשתי צלחות. היא מקווה שכדי לאכול הוא ישחרר את הידיים שלה אבל הוא ניגש עם המנה שלה ומתחיל להאכיל אותה.

היא כועסת שהיא קשורה, אבל הוא עומד קרוב אליה וחוסם את הרוח, הוא חם וגם האוכל והיא אוהבת שהוא מטפל בה ככה.
הוא מלטף לה את הראש כאילו יודע מה היא חושבת, כנראה שהוא יודע. הוא מנשק אותה ברכות והיא מתמסרת לנשיקה.
היד יורדת מהראש שלה לצוואר, מלטפת את החזה ולמטה לכוס שלה שמתחיל להפיץ חום. ''לא מחרמן אמרת'' הוא מגחך.
היא שונאת אותו, ומחייכת.

הוא מסתובב שוב אל השקית והיא נדרכת, מה עוד יהיה שם?
היא מבחינה בכוכב נופל ומצביעה עליו בהתלהבות עם המרפק כי הידיים קשורות.
הוא מהנהן ומסובב אותה כך שפניה לקיר ומוריד ממנה את שאריות המכנסיים.
ולפני שהיא מבינה מה קורה מצליף בה השוט.

''איי למה זה?!?" היא צווחת
''את יודעת מה קורה באמצע אוגוסט קטנה?"
היא לא עונה, היא לא יודעת את התשובה ובכלל חוששת לפתוח את הפה שוב.
''כדור הארץ עובר דרך שובל אבק ונוצר גשם של כוכבים נופלים כשהוא נשרף באטמוספירה''
איך היא אוהבת שהוא מלמד אותה דברים חדשים
היא מהנהנת לאות שהבינה
''תסתכלי לשמיים ותספרי כוכבים נופלים''
ובכל כוכב נופל היא מקבלת הצלפה נוספת.

הוא מניח את השוט ומצליף בין הרגליים שלה בידו הפתוחה. הוא משאיר שם את היד ונהנה מהחום. מכניס אצבע ולוחש לה שעוד מעט יזיין אותה והיא תראה כוכבים. היא מחייכת.
הוא מחליף את האצבע שלו בצעצוע רוטט ומסובב אותה בחזרה אליו.
מתיישב לאכול, לסיים את המנה שלו, בעוד היא עומדת מולו קשורה עם צעצוע רוטט בפנים ובגדים גזורים מתנופפים ברוח.
הוא אוהב להרגיש את המבט שלה עליו כשהכוס נוצץ כמו העיניים.

כשהוא מסיים לאכול הוא מגביר את הרטט בצעצוע ומתפשט. היא גונחת ומסתכלת עליו.
הוא ניגש אליה ושולף ממנה את הצעצוע. מרים את שתי רגליה מהאדמה והיא כורכת אותן סביב מותניו, מחזיקה את עצמה באוויר רק על הרגליים כך, התמיכה של החבל בידיה וקיר הסלע בגבה.
הוא חודר אליה, מרגיש את הכוס הרטוב שלה עוטף אותו כשהרוח הקרה מצליפה בהם יחד. מחזיק בה ומתחיל להניע אותה מעלה ומטה עליו.

כשהוא מתעייף והחבל משפשף את ידיה, הוא משחרר אותה ונשכב על המזרנים שהיא פרשה כשהגיעו. הוא מושיב אותה עליו ונהנה מהנוף של בחורה יפה על הזין שלו ומאחוריה מסך של כוכבים נופלים.
''תקמרי את הגב''
הוא מושיט ידיים וצובט את הפטמות שלה. מתרומם אליה ויונק ונושך לה את החזה.
שולף את הצעצוע הרוטט ומצמיד לה אותו לדגדגן והיא מפסיקה לזוז כמו מרחפת מעליו והוא מתחיל לדפוק אותה חזק מלמטה.

היא גומרת והוא הופך אותה בתנועה חדה כך שהיא שוכבת תחתיו על הבטן.
מצמיד אותה לאדמה. היא גאיה והוא אוראנוס והוא ממשיך לדפוק אותה כך כמעט מוחץ אותה.
הוא יוצא ממנה ומשפריץ על כל הגב שלה, מפזר נקודות לבנות מהכתפיים ועד הישבן.
הוא מעמיד אותה מול הנוף ומצלם אותה עומדת בגבה אליו. נהנה מהציור שלו.
''ליל כוכבים''

הם צוחקים והוא מלביש אותה בבגדים החמים שהביאה להחלפה והיא יורדת על הברכיים לנקות אותו בפיה לפני שישבו יחד ויפתחו את בקבוק היין

למי שלא מכיר את הסדרה, הנה קישור לתחילת הסיפור.https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=158920&postid=1457554

(5)

שגיא ואופיר עסוקים בעבודה שלהם ותאיר מתרוצצת אחרי הילדים כל היום.
בלילה היא מתפרקת על המיטה בחדר שלה ושומעת אנחות רכות מהחדר שלהם אבל עייפה מדי אפילו מכדי לקנא.

.

תאיר מבשלת ארוחת צהריים ושגיא ניגש אליה, מסובב אותה אליו לנשיקה עמוקה, מחכך את זקפתו במכנסוני הג'ינס הקצרים שלה וממשיך בדרכו לחדר העבודה.

.

תאיר משחקת עם הילדים בצעצועים על הרצפה, אופיר חוזרת מעבודתה בערב וניגשת אל הילדים, מנשקת כל אחד על הראש, גם את תאיר. היא מוסיפה ליטוף על שיערה והולכת לחדר השינה שלהם להחליף בגדים ליציאה.

.

תאיר מטגנת חביתות לכולם ומכינה כוסות קפה.
שגיא יוצא מהחדר מעיף מבט באוברול הרחב שלה ומעקם את פיו. היא קצת מבולבלת ושואלת אם הוא לא אוהב חביתה או רוצה תה במקום הקפה.
הוא לא עונה.
אופיר יוצאת מהחדר שלהם בשמלה ירוקה יומיומית אבל עם מחשוף נדיב שמחמיאה לה כל כך ושגיא מחייך, ניגש אליה מוחץ את שדיה באהבה ומנשק אותה מלא תשוקה.
הם ניגשים לאכול ולא מעיפים בתאיר עוד מבט לפני שהם יוצאים לעבודה.

.

אופיר יוצאת מוקדם לעבודה וכשתאיר קמה במצב רוח טוב היא לובשת חצאית מיני סגולה וחולצה לבנה (בתקווה אמיצה שהילדים לא יהרסו אותה) ומכינה פנקייקים.
שגיא יוצא מחדר השינה לריח ארוחת הבוקר המפנקת. ניגש אליה ונעמד מאחוריה.
הוא מחבק אותה ולוחש לה באוזן
''או זה יותר טוב. ככה אני אוהב''
וכדי לא להשאיר ספק בכך שלא מדובר בארוחת הבוקר הוא שולח יד מתחת לחצאיתה, ומלטף אותה עד שהיא מרגישה חום ולחות מתפשטים בתחתוניה.
היא לא עונה והם ניגשים לאכול עם הילדים.

בערב אופיר חוזרת, מביטה בחצאית של תאיר ומחייכת. אחרי שהילדים נרדמים, מבלי לומר מילה אופיר לוקחת את ידה של תאיר ומובילה אותה לחדר השינה שלהם. שגיא כבר ישן בצד שלו במיטה. אופיר משכיבה את תאיר לידו ומתיישבת על פניה. שגיא מתעורר לשמע אשתו הגונחת בהנאה ורואה את תאיר שכובה לידו תחתיה. הוא מחייך בסיפוק, מנשק את אופיר ומתחיל לאונן עצמו לקשיות.
תאיר מרוכזת בליקוקים כשהיא מרגישה מישהו מוריד את תחתוניה מתחת לחצאית.
היא מניחה שזו אופיר ולא מגיבה.
לאחר מכן היא מרגישה הבל פה חם ונשימות מעל מפשעתה ואז לשון מלחכת מסביב.
היא מבינה בשמחה שזה שגיא ולא אופיר ומגבירה את קצב ליקוקיה שומעת את אופיר מגיבה בעונג.
שגיא מתרומם מתחת לחצאיתה, מכופף את רגליה של תאיר בפישוק מולו. מביט בגוף הסקסי של הילדה כאשר פניה לא נראים מתחת לאשתו היושבת עליה ומתנועעת, תופסת לעצמה בשדיים ומרוכזת בעונג. הוא מתקדם וחודר אל תאיר בעדינות, זו רטובה ומוכנה ומקבלת אותו בשמחה.
תאיר מרגישה את שגיא ממלא אותה לאט לאט ומאושרת כאשר שניהם איתה כך, הוא בתוכה ואופיר מעליה. היא מכניסה את הלשון שלה לתוך הכוס של אופיר וכמו מזיינת אותה עם הלשון. שולחת יד מעלה אל חזה של אופיר אבל היא מסלקת אותה. שגיא מבחין בידה המושטת של תאיר, מכניס אצבע לפיו ומוצץ ומלקק אותה ואז ממקם את אצבעה הרטובה על דגדגנה של אופיר. תאיר מאוננת לה בעודה דוחפת את לשונה עמוק ככל הניתן. אופיר גומרת, יורדת מתאיר נשכבת לידה ומתבוננת עייפה בבעלה המזיין את הילדה לאט.
אופיר נרדמת והם שומרים על השקט עד כמה שאפשר במיטה לידה.
אחרי ששניהם גומרים תאיר נרדמת במיטה בינהם.

מאותו יום תאיר משתדלת להתלבש בצורה סקסית יותר והיא מבחינה בשמחה בכך ששגיא מרוצה ממנה.
ברוב הימים היא ישנה במיטתה אלא אם אחד מהם לוקח אותה למיטה שלהם.
היא מתרגלת להגיב בחיוך וברטיבות לידיים של מי מהזוג הנשלחות אליה.
זמינה תמיד.

למי שלא מכיר את הסדרה, הנה קישור לתחילת הסיפור.https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=158920&postid=1457554

(4)

שתיהן מרוכזות כל כך בזיון עד שהן מבחינות באיחור בשגיא העומד בדלת החדר.

אופיר מגיבה ראשונה, מחייכת ומושיטה לשגיא יד (את זו שלא תקועה בכוס של תאיר)
כאילו זה שהיא מזיינת את האופר הצעירה במיטה שלהם אינו דבר יוצא דופן.

שגיא מחייך אל אשתו המדהימה, שתמיד מציגה לו אפשרויות חדשות, מפתיעה אותו ומחרמנת אותו בטירוף.
ואז מביט אל תאיר, חברתו מזה זמן מה, העובדת שלו לקיץ ושותפתו לדירה בשבועות האחרונים. תמיד נמשך אליה אבל ידע שהיא לא מעוניינת בגבר נשוי ולכן לא ניסה דבר מעולם. ועכשיו היא במיטה שלו, עירומה, עם אשתו, ופתוחה כמו שלא נפתחה בחיים.

הוא מחכה לסימן ממנה ותאיר שנמשכה אליו תמיד גם היא, מעודדת מהחיוך של אופיר מהנהנת אליו באישור.
שגיא מחייך חיוך רחב
ניגש אליהן בשמחה
''משוגעת שלי, מתי אפסיק להיות מופתע ממך?'' אומר ומנשק את אופיר.
הוא שולח יד הססנית לעבר ישבנה של תאיר הפונה אל הזוג וחופן אותו.
''את יודעת כמה זמן את משגעת אותי ילדה?"
תאיר צוחקת והצחוק מזכה אותה בסדרת ספנקים מחודשת מאופיר.

שגיא מבין את משמעות התגובה של אשתו ומרים גבה
''את בסדר עם זה תאיר?" הוא שואל כדי לוודא את ההיררכיה המסתמנת מולו.
''כן'' היא מגמגמת
''זה בסדר, דברי'' מעודדת אופיר, ''את ילדה טובה ושמחה שאני משתמשת בך, נכון?"
''כן'' עונה תאיר יותר בהתלהבות
שגיא מרוצה מהתשובה
אופיר כבר הוציאה את ידה מתאיר מזמן כשהבינה שהסיטואציה התקררה קצת.
שגיא ניגש לתאיר הרכונה קדימה ומניח שתי אצבעות מתחת לסנטרה,
הוא מרים את ראשה עד שהיא מזדקפת מולו מביט בעיניה ומנשק אותה ארוכות.
תאיר מעולם לא הודתה בזה גם בפני עצמה אבל גם היא חיכתה לרגע הזה.
כשמסתיימת הנשיקה הוא לוקח צעד אחורה ובוחן אותה שוב
היא עירומה עם מכנסיים מגולגלים על קרסוליה ואופיר עומדת מאחוריה לבושה לחלוטין.
בעצם הם שניהם לבושים, והיא מבינה את זה ומודעת לעצמה מאוד פתאום, שולחת יד מבלי משים לכסות את עצמה.
''ששש קטנה, זה בסדר, את איתי נכון?"
מרגיעה אופיר
''כן'' תאיר ממלמלת ושומטת את ידה בכוח
זה לא מספיק, היא עדיין לחוצה
אופיר מסמנת לשגיא להתקרב שוב, וזה מתקרב מבלי להתיק את עיניו משלה.
''אני איתך, ואת שלי?"
"כן"
ואת רוצה להיות שלנו?"
"כן"
בכן האחרון שגיא חופן שד, מוחץ אותו. היא מחייכת, הוא מוחץ את שניהם בשתי ידיו. והיא נאנחת. שגיא מכניס פטמה לפיו וברגע זה אופיר תופסת את תאיר מהכוס ומושכת את אגנה אליה.

תאיר חיה בביתם של שגיא ואופיר ומטפלת בילדיהם בשגרה נוחה. היא מלבישה את הילדים בבוקר, מבשלת בצהריים ומקלחת אותם בערב.
פה ושם אופיר מגניבה ליטוף קטן על ראשה או על הישבן שלה כשהיא עוברת לידה, או ממלמלת ילדה טובה אחרי ששטפה את הכלים.
תאיר מתרגלת לחפש את האישור שלה גם בעבודות הבית. ומשתדלת להתלבש בצורה מושכת ומחמיאה.

בלילות לפעמים היא שומעת את הזוג ומנסה לא להקשיב, ללכת לישון, אבל היא שמה לב שהיא דווקא מקשיבה בעיון.
מחכה להוראות של אופיר או הבעות האישור שלה, שלא מגיעות. היא שומעת גניחות וקולות המביעים על עונג אבל לא את העוצמה שאופיר מבטאת מולה. היא מקנאה על שאינה משתתפת וקצת גאה על צד אחר של אופיר שהיא מרגישה שנחשף רק מולה.

אופיר חוזרת מוקדם הביתה, רעבה, היא שמה לילדים סרט בעצמה וכשהם מרוכזים במסך ותאיר מביטה בה מבולבלת היא ניגשת אליה וגוררת אותה מהשיער לחדר השינה שלהם.
אופיר זורקת אותה על המיטה. תאיר לא מעזה לזוז. אופיר מתחילה להפשיט אותה. חולצת יוניקורן עפה לפינה, מכנסיים ורודים מופשלים לקרסוליים יחד עם תחתונים שחורים. אופיר מעמידה אותה על ארבע וקוברת את פניה בין רגליה של תאיר.

תאיר מזכירה לעצמה להירגע, אופיר קצת מלחיצה אותה אבל היא תמיד יודעת מה לעשות. והלשון שלה כל כך נעימה שם, עוברת מהשפתיים לדגדגן סביב החור וכמעט עד פי הטבעת. היא מתרכזת בתחושה הפיזית הזו, עוצמת עיניים, כמעט שוכחת מי זו שמלקקת אותה עכשיו ושהיא עירומה במיטה שלהם באמצע היום עד שאופיר מושכת לה שוב את השיער ומכריחה אותה לקשת את הגב. היא הפסיקה ללקק אותה וכשיד אחת וחזיקה אותה מהשיער היא שורטת לה את הגב וכשמגיעה למטה מכניסה אצבע פנימה.

תאיר מופתעת משום מה ומתקדמת קצת אוטומטית על המיטה להתרחק מהאצבעות הפולשות אבל אופיר מחזיקה את השיער שלה בכוח והיא לא יכולה לברוח.
היא נושמת עמוק.
'אני לא צריכה לברוח, אופיר טובה אלי, גם כשהיא מכאיבה לי.'
ועוד אצבע נכנסת, חופרת בה, היא רטובה מהירידה של אופיר מקודם והאצבעות של אופיר מחליקות פנימה בקלות.
אופיר ממשיכה לחפור שם כאילו מחפשת יהלום שתאיר מנסה להבריח והמחשבה גורמת לתאיר לצחקק. הצחקוק גורר סדרת ספנקים ואופיר מתרוממת מאחוריה, משחררת את השיער ותופסת שד אחד כאילו היה ידית אחיזה.

תאיר כל כך רטובה, כל כך נעים לה, וגם אם הפעולות של אופיר מלחיצות אותה היא שמחה בהתמקדות של אופיר בה ופותחת את רגליה בשבילה יותר. אופיר מכניסה את כל כף היד שלה פנימה ותאיר משתנקת. אופיר מהסה אותה בעדינות ותקיפות כמו מבינה שקשה לה אבל זה חייב להיעשות. תאיר נושמת שוב עמוק ומרפה ככל הניתן כדי לאפשר ליד של אופיר להחליק פנימה והחוצה בניעות קטנות.

שתיהן מרוכזות כל כך בזיון עד שהן מבחינות באיחור בשגיא העומד בדלת החדר.

לאחר השיחה המשונה ההיא אופיר שוב נשאבת לעבודה לכמה ימים ותאיר ממעטת לראות אותה. היא עסוקה עם הילדים ובשגרה בבית עם שגיא, תמיד תוהה אם הוא יודע מה אישתו עושה איתה כשהוא לא נמצא.
היא שמה לב שהיא מתגעגעת לאופיר ולמגע ידיה.

ביום הרביעי אחרי השיחה תאיר מגיעה ואופיר נחה לבד בבית בשמלה צמודה ועקבים כמובן. ''שלום חמודה, אני שמחה שהגעת'' אומרת אופיר ונעמדת ומיד ניגשת לנשק אותה. תאיר מופתעת מעט אבל שמחה ממלאת אותה.
אופיר מניחה יד על הכתף שלה ואחת נוספת על הראש שלה ובמקום להמשיך לליטוף עדין היא מפעילה לחץ קל אבל עיקש עד שתאיר מרגישה צורך להתכופף עוד ועוד עד שהיא על הברכיים בכניסה לסלון מול אופיר.
''התגעגעת אלי קטנה?"
''כן''
''תראי לי כמה''
תאיר לחוצה קצת אבל מרגישה שזה טבעי שם על הברכיים ומחבקת את אופיר מלמטה כך שידיה רק על הרגליים שלה והפנים כמעט במפשעה.
''עוד'' אומרת אופיר בקול קצת קשה
תאיר מתכופפת קצת יותר
ומרגישה שזה לא מספיק לה
אז היא מתחילה לרפרף בנשיקות על השוקיים של אופיר, ויורדת עוד כדי שאופיר תהיה מרוצה ממנה. היא מגיעה לכפות הרגליים ומנשקת גם אותן. אופיר כרגיל בעקבים רגליה נקיות וציפורניה מסודרות בלק עדין.
''תתפשטי''
תאיר מתפשטת ושמה לב שהיא נהנית להיות במקום הזה, עירומה לרגליה, לא רק כדי לרצות את אופיר אלא כי היא מרגישה שייכת, מוגנת, תחת אופיר המתנשאת מעליה.

אופיר מנערת את רגלה כדי לשחרר אותה ומתחילה ללכת לחדר השינה של תאיר.
תאיר מתחילה לקום אבל אופיר זורקת ''לא'' ברור מעבר לכתפה והיא מבינה והולכת אחריה על ארבע.
בחדר השינה אופיר מתיישבת על קצה המיטה ומפשילה את חצאית שמלתה מעל ירכיה. תאיר מבחינה שהיא לא לובשת תחתונים. אופיר מפסקת את רגליה
''בואי כלבונת שלי תראי לי עוד כמה התגעגעת אלי''
תאיר מופתעת מהכינוי החדש אבל ניגשת בשמחה להפגין את רגשותיה. היא מלקקת במרץ ושומעת את אופיר נאנחת בעונג.
תאיר נשארת על הרצפה על ארבע ומגיעה בדיוק לשפת המזרן ולרגליים הפסוקות מולה.
אופיר מעבירה שוב יד בשיערה וממשיכה על גבה מתרוממת מהמזרן ומתכופפת מעל תאיר המענגת אותה. לפתע אופיר מרגישה הפלקה על עור ישבנה החשוף, זה מפתיע וצורב מעט יותר מכואב. היא מתעלמת וממשיכה ללקק כדי לא להרוס לאופיר את הטיימינג. אופיר מקבלת את הליקוקים כסימן חיובי ומפליקה לה שוב ושוב בעוצמה גדלה מעט. עד שאין לה כוח להתרכז בשתי המשימות שלפניה והיא נשכבת לאחור וגומרת בקול.

בכוס היין השלישית ואחרי פרק מעורר במיוחד היא מסתכלת על אופיר וזו מחליטה לנשק אותה.

פרק (1)

היא נהנית מזה, אופיר שווה והיא מחליטה שזו חוויה שהיא תשמח להספיק לפני הגיוס. הן עוברות לחדר השינה של הזוג.
איכשהו הן מגיעות למיטה כשתאיר עירומה לגמרי ואופיר עדיין לבושה. איך היא עשתה את זה? היא לא שמה לב. אופיר מחייכת אליה חיוך מתוק אבל גאה וחופנת שד אחד.
''ילדה יפה, מאיפה בעלי הביא אותך?" היא צוחקת.
קשה לה לענות, היא מרגישה בסיטואציה זרה.
''ששש, יש לנו זמן, אף אחד לא מגיע בקרוב ואת יכולה להרגיש נוח איתי. את מרגישה בנוח איתי קטנה?"
היא מהנהנת ומרגישה את המתח בכתפיים שלה משתחרר מעט
אופיר מעבירה יד בשיערה, מלטפת את הפנים שלה.

תאיר מושיטה אליה ידיים, חושבת להוריד לה את החולצה.
אולי אם אופיר תהיה עירומה גם היא, היא תרגיש יותר בנוח. אופיר צוחקת קצת כי היא מבינה את המצב ונותנת לה להפשיט אותה מהחולצה והחצאית שהעיקו עליה מאז שחזרה מהעבודה אבל נשארת בחזייה, תחתונים ועקבים. כולם איכותיים כמובן.
אופיר מנשקת אותה ומשכיבה אותה על המיטה.
איכשהו היא מרגישה שהבגדים לא שינו כמעט והיא עדיין כל כך עירומה מולה.
אופיר לימדה אותה הרבה באותו לילה ועד ששגיא הגיע הביתה הן כבר ישנות כל אחת במיטה שלה.

במהלך השבוע לאחר מכן שגיא חוזר מאוחר כל יום ובימים שאופיר חוזרת מוקדם תאיר שמחה לחזור איתה לחדר השינה. בהתחלה אופיר רק מראה לה עונג שקיים בה ומלמדת אותה להעניק בחזרה. לאחר מכן אופיר מתחילה לתת לה הוראות שונות וקצת ומבלבלות.
במקום לשכב לידה על המיטה לנשיקה ולרדת בצורה אירוטית אל המשולש הנעים של אופיר, היא מבקשת מתאיר לשכב על הגב ומרחפת מעליה מאפשרת לתאיר לנשום וללקק כרצונה, בהמשך אופיר כמו מתיישבת עליה ותאיר מוציאה לשון ומרגישה כאילו אופיר ממש זזה על הלשון שלה ומכתיבה את הקצב.
במקום ללטף אותה בעדינות אופיר נהיית אגרסיבית קצת יותר ומזיזה ומכוונת את תאיר בכל דבר אם זה בדרך לחדר השינה או במיטה לזווית נוחה יותר ובהמשך גם במילים קשות יותר.

לאחר מספר לילות בהם תאיר התרגלה לגישה החדשה של אופיר וגמרה בכמות שלא גמרה בחיים. אופיר ניגשת אליה עם קפה בצהרי יום שבת, שגיא שוב יצא, הפעם עם הילדים.
''נעים לך איתי קטנה?"
"כן מאוד" עונה תאיר, מבולבלת מעט
''את רוצה לספק אותי?''
''כן כמובן''
''היית מוכנה לנסות יותר?" שואלת אופיר בזהירות
''אולי, מה יכול להיות יותר?'' תאיר עונה באומץ
''אני חושבת שתיהי מסוגלת לחוות גם את העונג שבמעט כאב למשל, אני מבטיחה שזה מהנה יותר משזה נשמע.''
תאיר חושבת קצת, אופיר לימדה אותה הרבה על ההנאה שלה עד עכשיו והיא לא התאכזבה. והיא כל כך טובה נחמדה ומרשימה שהיא רוצה לספק לה מה שתוכל.
''אני מניחה, שנוכל לנסות, ממש קצת''
אופיר מחייכת אליה את החיוך מלא הביטחון שלה, מלטפת שוב את שיערה וממלמלת ''ילדה טובה'' וחוזרת לשתות את הקפה בשקט.
באותו לילה תאיר ישנה בבית הוריה.

יש לתאיר זמן לפני הגיוס
היא סיימה בצפר קטנה במחזור וגם דחו לה את הגיוס מאיזושהי סיבה שהיא לא הבינה.
אבל זה לא חשוב.
עכשיו יש לה זמן לעבוד, לחסוך קצת כסף ולהספיק קצת חוויות.
אולי היא תצא לטיול? אבל באיזה כסף?
אם היא תלך לעבוד היא צריכה להישאר אצל ההורים וזה לא בא בחשבון.

היא דוחה את ההחלטה, לובשת בגד ים ושמלת חוף כחולה ויוצאת לקפה עם שגיא, הוא קצת מבוגר ממנה, נשוי עם שני ילדים קטנים, אבל ההבדלים ביניהם לא מורגשים בשיחות וכיף לה לדבר איתו, כי הם מדברים על הכל.
הם יושבים והיא מספרת לו על השבוע האחרון של התיכון.
הוא מספר על התקופה העמוסה שלו ושאשתו אופיר בקושי בבית והוא חרמן ובקושי מתמודד עם הילדים.
''אני צריך עזרה. אולי אעסיק אופר''
''נני? ומה אשתך תחשוב על זה?"
"מה הכוונה? היא תשמח כמובן. זה עזרה לשנינו.
רק צריך למצוא מישהי שאני סומך עליה עם הילדים, ושיהיה נעים איתה בבית כי אני גם עובד שם"
"נעים?'' היא מגחכת ''אתה תוך יומיים מזיין אותה''
הפוליאמוריה שלהם תמיד סקרנה אותה.
איך עובדת הקנאה, או לוחות הזמנים,
אבל אהבה את החופש שלהם.
''אולי'' הוא עונה בלי להיכנס לזה, אז היא לא ממשיכה.
היא רגילה לדבר איתו גם על חיי המין שלהם אבל לא לוחצת.
הם חוזרים לדבר על החיים, על דברים טובים ורעים, על אשתו אופיר שמעולם לא פגשה אבל מרגישה שהיא כבר מכירה ושמעה שגם היא מחבבת אותה מסיפורים.
כשהם מסיימים הוא מקפיץ אותה לחוף הים וחוזר הביתה לעבוד.

אחרי שבוע חופש בבית תאיר מרגישה שהיא מתחילה לאבד את זה. היא לא מוצאת עבודה שמאפשרת לה לגור במקום אחר ולא אצל ההורים. החברים שלה יוצאים לטיולים בכל הארץ והיא מחפשת עבודה במלצרות.

שגיא מתקשר כשהיא במשמרת והיא חוזרת אליו באמצע הלילה אחרי שסיימה לנקות שולחנות. הג'ינס השחור שלה דביק והחולצה השחורה רטובה מעט.
''מה קורה?"
''אני מפורק הילדים רק עכשיו נרדמו.
יודעת מה? אולי תבואי את לעזור לי קצת? את בחופש ועלייך אני בטוח סומך.''
היא חושבת על זה רגע
זו בטח עבודה טובה יותר ממה שהיא עושה כרגע
''ותוכלי לישון בחדר האורחים'' הוא מוסיף.
זה סוגר את זה מבחינתה. הנה עבודה עם לינה היא תוכל לצאת מהבית.
''בטח למה לא''
היא סוגרת וחוזרת הביתה שמחה לשם שינוי.

את הימים הראשונים תאיר מבלה עם הילדים ושגיא, אשתו בנסיעה מהעבודה. כיף להם היא מסתדרת טוב עם הילדים והם עושים הפסקות יחד לפעמים. היא ישנה עדיין בעיקר אצל ההורים בתור תקופת הסתגלות אבל גם עצם האופציה של מקום נוסף נותנת לה הרגשה של חופש.
כשאופיר חוזרת מהנסיעה בחליפת מכנסיים בהירה היא יושבת עם תאיר הלבושה בג'ינס מתרחב וגופייה לבנה מתנופפת, לכוס יין כשהילדים ישנים והיא מרגישה כל כך בנוח איתה כאילו באמת הכירו כל הזמן הזה דרך הסיפורים של שגיא. היא גם נראית טוב, מרשימה, ומתלבשת יפה והיא שמה לב שהן כמעט באותה מידה.

ערב אחד אופיר חוזרת לפני שגיא ומוזגת לשתיהן יין לשיחת בנות. תאיר כמובן כבר בפיג'מה ותכננה סתם ללכת לישון מוקדם כך שאין לה תוכניות טובות יותר. הן יושבות יחד לראות סדרה והיא שמה לב שאופיר מתקרבת אליה קצת, במיוחד בסצינות החשופות יותר. בכוס היין השלישית ואחרי פרק מעורר במיוחד היא מסתכלת על אופיר וזו מחליטה לנשק אותה.

אני יושבת בעמדה שלי במשרד
היא נוחה עם שולחן ענק כיסאות מנהלים ונוף מהמם אבל אני שונאת אותה כי היא פתוחה לכניסה וחשופה, מרגישה כאילו אני מוצגת לראווה.
סך הכל הקבלה היא הפנים של המשרד אמר פעם המנהל, ואת... ייצוגית.
צהריים מנומנמים, אין הרבה עבודה, יושבת מול המחשב לעשות משהו לא חשוב כמו לעבור על מיילים ובראש רצים פלאשבקים של סקס וקטעים מחרמנים שהיו לי או ראיתי.
למה המוח שלי לא יכול להריץ איזה סרט אחר?
אין איזה תוכן מעניין ללמוד או משהו חשוב שיכניס לי כסף?
לא. המוח שלי בוחר להזכיר לי כמה הייתי רטובה שם או כמה ההוא חתיך ולא פה יותר.
חבר למשרד עובר זורק איזה בדיחה נחמדה להעביר את הזמן וממשיך בדרכו למשרד שלו.
אני מרגישה איך אני מתחממת
ועוברת לדמיין איך אני ממשיכה אחריו
נכנסת למשרד שלו כשהוא יושב שם לשולחן
''מה את עושה?''
סוגרת את הדלת ולא עונה
מחייכת
''טאג?''

נועלת

אני לובשת שמלה קצרה, בלי חזייה ועקבים (ייצוגית אמרנו?)
פושטת ממני את השמלה בתנועה אחת

עכשיו הוא מבין מה אני עושה פה ומחייך חיוך מטופש, קצת בהלם.
אני עומדת מולו בתחתונים
הוא בוהה בי חרמן
ידעתי שלא ידע מה לעשות איתי גם אם אתן לו הזדמנות.

מאז שהגעתי למשרד היה מנסה לפלרטט איתי, אבל הוא לא עניין אותי ולקח צעד אחורה.
עכשיו אולי הוא יספיק כדי להרגיע את החרמנות הזו.

לא
תפסיקי לחשוב שטויות
את יודעת שלא תעשי את זה
אתם גם במשרד וזה ממש לא מתאים יתפסו אתכם
והוא גם לא באמת מושך אותך את סתם חרמנית.

מוותרת על כל הסיפור והולכת לאונן בשירותים

שונאת את התקופה הזו.

- לחץ ואשמה מוחצים אותי 

+ לאונן כדי להרגיש טוב יותר

- קשה להתחיל ללמוד

+ לאונן כדי להתעורר

- קשה לשחרר וללכת לישון

+ לאונן כדי להירדם

זה מעודד ומעורר ומעייף אבל זו לא תרופת קסם

יותר כמו הלוואה, או סמים

המלצות איך לשרוד את זה טוב יותר?

או משהו חדש לאונן עליו 😉

סתם לא בבקשה אל תענו דווקא על המשפט האחרון, תראו שאתם יותר מזה, תהיו יותר מזה.

אגב

כן יש לי עוד ציור בשבילכם

ואפילו אחד מיוחד יותר

אבל נגמר לי המנוי