תאיר חיה בביתם של שגיא ואופיר ומטפלת בילדיהם בשגרה נוחה. היא מלבישה את הילדים בבוקר, מבשלת בצהריים ומקלחת אותם בערב.
פה ושם אופיר מגניבה ליטוף קטן על ראשה או על הישבן שלה כשהיא עוברת לידה, או ממלמלת ילדה טובה אחרי ששטפה את הכלים.
תאיר מתרגלת לחפש את האישור שלה גם בעבודות הבית. ומשתדלת להתלבש בצורה מושכת ומחמיאה.
בלילות לפעמים היא שומעת את הזוג ומנסה לא להקשיב, ללכת לישון, אבל היא שמה לב שהיא דווקא מקשיבה בעיון.
מחכה להוראות של אופיר או הבעות האישור שלה, שלא מגיעות. היא שומעת גניחות וקולות המביעים על עונג אבל לא את העוצמה שאופיר מבטאת מולה. היא מקנאה על שאינה משתתפת וקצת גאה על צד אחר של אופיר שהיא מרגישה שנחשף רק מולה.
אופיר חוזרת מוקדם הביתה, רעבה, היא שמה לילדים סרט בעצמה וכשהם מרוכזים במסך ותאיר מביטה בה מבולבלת היא ניגשת אליה וגוררת אותה מהשיער לחדר השינה שלהם.
אופיר זורקת אותה על המיטה. תאיר לא מעזה לזוז. אופיר מתחילה להפשיט אותה. חולצת יוניקורן עפה לפינה, מכנסיים ורודים מופשלים לקרסוליים יחד עם תחתונים שחורים. אופיר מעמידה אותה על ארבע וקוברת את פניה בין רגליה של תאיר.
תאיר מזכירה לעצמה להירגע, אופיר קצת מלחיצה אותה אבל היא תמיד יודעת מה לעשות. והלשון שלה כל כך נעימה שם, עוברת מהשפתיים לדגדגן סביב החור וכמעט עד פי הטבעת. היא מתרכזת בתחושה הפיזית הזו, עוצמת עיניים, כמעט שוכחת מי זו שמלקקת אותה עכשיו ושהיא עירומה במיטה שלהם באמצע היום עד שאופיר מושכת לה שוב את השיער ומכריחה אותה לקשת את הגב. היא הפסיקה ללקק אותה וכשיד אחת וחזיקה אותה מהשיער היא שורטת לה את הגב וכשמגיעה למטה מכניסה אצבע פנימה.
תאיר מופתעת משום מה ומתקדמת קצת אוטומטית על המיטה להתרחק מהאצבעות הפולשות אבל אופיר מחזיקה את השיער שלה בכוח והיא לא יכולה לברוח.
היא נושמת עמוק.
'אני לא צריכה לברוח, אופיר טובה אלי, גם כשהיא מכאיבה לי.'
ועוד אצבע נכנסת, חופרת בה, היא רטובה מהירידה של אופיר מקודם והאצבעות של אופיר מחליקות פנימה בקלות.
אופיר ממשיכה לחפור שם כאילו מחפשת יהלום שתאיר מנסה להבריח והמחשבה גורמת לתאיר לצחקק. הצחקוק גורר סדרת ספנקים ואופיר מתרוממת מאחוריה, משחררת את השיער ותופסת שד אחד כאילו היה ידית אחיזה.
תאיר כל כך רטובה, כל כך נעים לה, וגם אם הפעולות של אופיר מלחיצות אותה היא שמחה בהתמקדות של אופיר בה ופותחת את רגליה בשבילה יותר. אופיר מכניסה את כל כף היד שלה פנימה ותאיר משתנקת. אופיר מהסה אותה בעדינות ותקיפות כמו מבינה שקשה לה אבל זה חייב להיעשות. תאיר נושמת שוב עמוק ומרפה ככל הניתן כדי לאפשר ליד של אופיר להחליק פנימה והחוצה בניעות קטנות.
שתיהן מרוכזות כל כך בזיון עד שהן מבחינות באיחור בשגיא העומד בדלת החדר.
