סיפור זה הוא פרק המשך של 'קלישאה 1 - ראיון'
היא מגיעה למשרד לבושה כפי שדרש ממנה. חולצה לבנה מכופתרת שקצת צמודה מדי לטעמה, בהינתן שנאלצה לוותר על החזייה. כבר בדרך למשרד שמה לב למבטים... חצאית עפרון צמודה וגרביונים שחורים שקופים. היא מתיישבת בעמדה שלה ומתחילה לעבור על מחברת החפיפה שהשאירה לה קודמתה בתפקיד. חושבת אולי מה שהיה אתמול ב''ראיון'' היה סוג של מס כניסה כדי לקבל את התפקיד. אולי חוקי הלבוש המוזרים האלה יספקו אותו. אבל הוא מגיע בצהריים למשרד ומיד קורא לה לחדרו.
היא נכנסת ומשאירה את הדלת פתוחה כאילו זו תגן עליה. ''תסגרי את הדלת'' הוא אומר בטון משועמם, ''זה ייחוד'' היא ממלמלת בשקט אבל הוא שומע בכל זאת וצוחק, ''את עדיין מבולבלת מאי?" משמע השם החדש שלה מעביר בה שוק כאילו קיבלה מכת חשמל. כאילו פושטים ממנה את תמר של העולם בחוץ ומלבישים אותה בדמות חדשה בנוסף לתלבושת החשופה שעליה. הוא ניגש אליה מחייך ומלטף את שערה, ''התלבשת יפה חמודה, את זוכרת למה את פה?" ''כן אדוני'' היא עונה. הוא ממתין בשקט בסבלנות שתמשיך היא מבינה את זה ומוסיפה ''אני כאן לכל מה שתצטרך'' הוא מהנהן לאישור ומניח יד על כתפה, היא מבינה את הסימן ויורדת על ברכיה.
בימים הבאים הוא מתייחס אליה בכבוד והוא נעים לה. הוא צוחק איתה מדי פעם, מחמיא לה על עבודה טובה שהיא עושה גם אם המחמאה מגיעה בצורה של צביטה בטוסיק. היא מעריכה אותו- הוא נראה טוב, מריח טוב, היא נמשכת אליו ואפילו הזין שלו מוצא חן בעיניה והטעם גם לא רע.
יום אחד כשהיא נכנסת הוא לא מסמן לה לרדת על ברכיה אלא משכיב אותה על השולחן שלו. בשלב זה היא רוצה את זה, חיכתה לזה כבר מהיום הראשון. היא נהנית מהמפגשים שלהם ומרטיבה מהם. היא רוצה להרגיש אותו ואם היא כבר מטפלת ברצונות שלו ובצרכים שלו למה שלא תהנה מזה גם היא? אבל היא לא נהנית, הסקס שלהם קר ומרוחק והיא מרגישה כאילו הוא רק מסמן בעלות על עוד חלק בגוף שלה.
הימים במשרד עוברים והיא מקפידה לא להפעיל מזגן חזק מדי כדי שלא יזדקרו לה הפטמות.גם כך היא כבר רואה עובדים נועצים בה מבטים רעבים ומתכווצת קצת בפחד אבל גם מרגישה גאווה מסויימת על איך היא מושכת אותם כל כך. בינתיים היא מתרגלת לזה שהבוס קורא לה למשרד שלו ומורה לה למצוץ לו את הזין. לעיתים רחוקות הוא גם מזיין אותה אבל תמיד בדוגי ואלה תמיד מפגשים קצרים יותר, כאילו צריך היה לפרוק אגרסיות. היא חושבת שזה הסוד שלהם ולא אומרת על זה כלום, היא מניחה שמדובר בנושא של כוח עבורו. הוא דורש ממנה שבאופן קבוע כשהיא נכנסת למשרד שלו, תרים את החצאית עד למעלה. להישאר בגרביונים ועקבים, גם אם נכנסה למטרות עבודה בלבד. שתהיה יפה בשבילו לעין וגם נוחה יותר לשימוש אם ירצה. היא לומדת בדיוק איך הוא אוהב את המציצות שלו, איזה חלק נעים לו שהיא מלקקת ומתי השיניים שלה קרובות מדי וזה מסוכן.
יום אחד היא נכנסת למשרד שלו ומרימה באוטומט את החצאית כפי שהתרגלה. כשהיא מרימה את המבט היא רואה את הבחור שקרץ לה ביום הראשון יושב מול הבוס ומחייך אליה. הבוס לא נלחץ בכלל, נראה שזה נורמלי בשבילו לחלוטין. ''היום גם עמית ישתמש בך'' הוא אומר בנונשלנט.
היא בשוק. אבל היא מחבבת את עמית, איך תוכל להסתכל לו מחר בעיניים? למה הבוס סיפר לו על השגרה שלהם בכלל? הוא מסכן את כל מה שהיא בנתה פה. עמית תמיד היה צוחק איתה בהפסקות הקפה שלה, מדבר בנימוס כשהיה צריך להיעזר בה בעבודות המשרד. עמית היה מתאמן בחדר הכושר של הבניין בסוף כל יום עבודה ומשתף אותה במשקלים שהיה מרים. והיא מרגישה דגדוג קל מתגבר במפשעתה. היא גם חוששת להגיד לבוס לא - אחרי כל מה שעשתה, מה כבר ההבדל? ואם עמית יודע על המפגשים שלהם כנראה יכעס אם היא תסרב. אז היא בולעת את רוקה ומורידה תחתונים.
הבוס מהנהן לאישור ועמית קם ממושבו, נלהב, וניגש אליה בצעד בוטח. הוא מושיט את ידו לאסוף את התחתונים שבידה ומכניס אותם לכיס מכנסיו - ''את לא צריכה אותם כאן'' מפטיר ומחליק את ידו על ישבנה השמאלי, חופן אותו בעוד הבוס ניגש אליה גם הוא. ''קדימה, את מסוגלת'' הוא אומר בעידוד ולוחץ בידו על כתפה עד שהיא יורדת על ברכיה מול מפשעתו של עמית. עמית מחייך ומפשיל את מכנסיו, מאפשר לה להתחיל ללקק את הזין שלו שעמד כבר מרגע שהתפשטה בכניסה לחדר.
כעבור דקה קצרה עמית מואס בפיה ומרים אותה באוויר כאילו הייתה אחד המתקנים בחדר הכושר שכל כך אהב. הוא מפשק את רגליה ומוריד את מפשעתה עליו. היא נרתעת מהחדירה המהירה ומהקצב בו השתנה מצבה ומעמדה במשרד אבל לא מוחה בקול, רק מנסה לעכל את כל מה שקורה ולהכיל את איברו של עמית מבלי להרעיש יותר מדי, חוששת שמישהו ישמע מבחוץ מה קורה מאחורי הדלת. בצורה זו כשהיא מפושקת באוויר היא מרגישה כמו צעצוע קטן בידיו של עמית ולאחר כמה דקות נוספות הוא גומר בתוכה בחיוך שקט ומניח אותה על השולחן. הוא עדיין מחייך אליה ומתיילס אליה כחבר, מגיש לה נייר לנקות את עצמה והיחס מבלבל אותה אבל היא מקבלת אותו בתודה.
בימים הבאים היא משלבת בין המציצות המושקעות לבוס לבין המקרים בהם עמית קורא לה למשרד שלו ושם מרים אותה ומשתמש בה. זה אפילו לא מרגיש כמו סקס, החברות שלהם נשארת כשהייתה, בארוחת הצהריים הם מדברים כרגיל עם כולם ואז כשהיא אצלו במשרד הוא לוקח ממנה את התחתונים ומרים אותה עליו, כמה פעמים מעלה ומטה גומר בתוכה ומשחרר אותה כמו הייתה שלוחה משופרת של ידו לאוננות. אחרי שלושה או ארבעה זוגות תחתונים שאיבדה למעמקי המגירה של עמית למדה תמר להגיע למשרד בלי תחתונים כפי שהייתה מגיעה ללא חזייה.