פירורים

קראו לדאדי למילואים. זה קשה כי עכשיו הוא רחוק ולא יכול להשתמש בה בכלל. היא יודעת שזה חשוב כי דאדי גיבור ושומר עליה אבל ככה הם לא נפגשים כמעט. היא גם יודעת שזה מאוד קשה לו כי כשדאדי חוזר לסוף שבוע הוא אוסף אותה בדרך מהבסיס ומשתמש בה מיד כשמגיעים אליו אפילו לפני המקלחת, והוא אגרסיבי וחייתי כי לא ראה אותה הרבה זמן.

יום אחד דאדי מציע שהיא תבוא לבסיס לבקר אותו, הוא אומר ששקט שם והיא שמחה על ההזדמנות ונוסעת אליו בערב אחרי שהוא משחרר את החיילים ללוז שמירות ושינה. היא מגיעה לשער הבסיס וחונה בחוץ, דאדי מגיע ועם הדרגות על הכתפיים נותנים לו להכניס אותה בלי בעיות. הם עושים סיבוב בבסיס והוא מספר לה מה זה כל מקום ועל הימים האחרונים, היא מספרת על העבודה וכמה התגעגעה אליו. הם מגיעים להאנגר גדול ובתוכו טנק.

"את רוצה להיכנס? לראות אותו מבפנים?"

''בטח, תראה לי איפה המקום של כל אחד?"

הוא עוזר לה לעלות ומצביע-

"עמדת המפקד היא פה"

"התותחן למטה"

"הטען עומד בצד"

"הנה תעמדי שם"

"תני לי לראות אותך, סקסית שלי"

"אוחחח כמה שאת יפה בעמדת המפקד המוגבהת'' הוא אומר ומלטף את ירכיה. היא מצחקקת שם מלמעלה והוא תופס במותניה ומושך אותה בחזרה פנימה. היא מבחינה בבליטה במכנסיו ומלטפת אותו בחזרה. 

''בטח אף פעם לא קיבלת מציצה בעמדת מפקד'' היא צוחקת והוא מחייך אליה ומוריד מכנסיים. הוא עולה על העמדה שלו בטנק והיא מתמקמת מולו בנוחות. הוא מלטף את איברו בעדינות והיא עוקבת אחר ידו עם הלשון שלה עד שהוא מכוון את קצה הזין לפיה והיא מתחילה למצוץ אותו בשקיקה. ''כן בדיוק ככה ילדה יפה שלי'' הוא אוסף את שיערה ביד אחת ומלווה את ראשה בכל תנועה. הוא מושך ממנה את החולצה בדיוק כשהם שומעים קולות של אנשים נכנסים להאנגר. היא נלחצת ומנסה להתרחק אבל הוא תופס לה את הראש ולא נותן לה לזוז ''אל תפסיקי קטנה שלי''.

"המפקד מה קורה? מה אתה עושה על הטנק?"

"חברים, תכירו! זאת הצעצוע שלי."

החיילים המקיפים את הטנק מסתכלים זה על זה בלחץ, חלקם לוקחים צעד אחורה. היא מתכווצת בבושה בתוך הטנק, הם לא רואים אותי, נכון? היא חושבת. ''לא דאדי תסתיר אותי. מה אתה עושה?" היא שואלת בלחץ כשהיא רואה פרצוף של חייל מציץ מפתח הטנק. ''שקט קטנה, תמשיכי'' הוא עונה ברוגע ומלטף את ראשה בתוספת דחיפה עדינה שמזכירה לה מה עשתה לפני ההפרעה. היא מכניסה אותו שוב לפיה וממשיכה למצוץ. דאדי רגוע, היא תהיה רגועה גם. "אתם יכולים להישאר להסתכל"

"אבל רק להסתכל."

"היא שייכת רק לי" הוא שומעת אותו מדבר אל החיילים מסביב. היא רואה כמה פרצופים מביטים בה בעוד דאדי תופס את ראשה ומגביר קצב, משתמש בפיה כמו שהוא אוהב.

''אוח ילדה קטנה וחרמנית שלי, את רוצה עוד?"

''כן דאדי'' היא עונה

"אז בואי תעלי למעלה, שיוכלו לראות אותך כמו שצריך"

''לא לא, אני מתביישת'' היא מתכווצת שוב מהמחשבה לצאת מהגנת הטנק המדומה שלה.

''אמרתי בואי.'' הוא חוזר והיא מטפסת מתוך הטנק כי שם הזין של דאדי ולשם צריך ללכת כדי לקבל אותו. הוא מחייך אליה מרוצה והיא מורידה מכנסיים. הוא מעמיד אותה על שש על גבי הטנק והיא מרגישה חשופה כמו על במה מולם. כשהוא מתמקם מאחוריה היא מבחינה בחייל מוריד מכנסיים ומביט בדאדי לאישור.

"אין בעיה, רק לא לגעת בה." דאדי אומר וכאילו מדגיש את דבריו בספנק ישר על צד ימין של ישבנה. היא גונחת והוא מאזן בספנק נוסף לצד שמאל. הוא מעביר את ידו על הדגדגן שלה ''אוי כמה שאת נוזלת בשבילי ילדונת'' הוא מעביר את הזין שלו כמו מלטף איתו את כל האיזור, מורח אותו במיצים שלה, ונכנס באחת.

היא גונחת והוא מרים את הפנים שלה

"תסתכלי עליהם ילדה קטנה"

"תראי כמה הם רוצים גם לגעת בך"

''אבל אני רק שלך'' היא עונה בלחץ

''נכון מאוד יפה שלי, את שייכת רק לי!"

"את אוהבת לראות אותם מאוננים עלייך?"

הוא שואל בעוד הוא חודר אליה שוב ושוב בכוח כך שהם רואים אותה נהדפת לפנים. הוא מרגיש שהיא גומרת ושואל אותה בקול כדי שישמעו אותה. הוא תופס אותה מהשיער ומושך אותה מעלה אליו. ''איך את מרגישה לגמור ככה מולם?" והיא רק מתפרקת עליו בתגובה. החיילים מסביב מתחילים לגמור בתגובה משפריצים זרע על רצפת ההאנגר כמו קונפטי בסיום הופעה. "תסתכלי כמה את מחרמנת אותם צעצוע יפה שלי" הוא לוחש לה באוזן והודף אותה קדימה. היא נשכבת על גבה על הטנק ודאדי מקשט אותה בזרע חם על כל הגוף, שישאר איתה לכללל הדרך הביתה.

 שיר שמתחבר לי:

All eyes on me in the center of the ring
Just like a circus

קודם כל שוב- אזהרת טריגר. יש מי שלא יאהבו לראות את החיילים המוסריים שלנו נוהגים כך, מובן ובכל זאת אפרסם. 

ולמרות הכותרת הברורה אציין שזה המשך לפוסט הזה https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=158920&postid=1496585#anc

 אביב נכנס לחדר בנשימות מהירות ''זה ממש לא וופלים ותחתונים'' אומר לליאור בקול חנוק. 

''טוב אז לא היה קינוח'' עונה ליאור בשעמום, ''מה אתה מגזים? אתה נראה כאילו עומד לבכות''.

''לא. חברה שלי לעולם לא תסלח לי'' מסביר אביב ''זה לא תרומות, אתה חייב לראות את זה''.

.

.

ליאור נכנס לאוהל. הוא מתכופף ומעביר מגבון לח על כל המפשעה שלה, לנקות אותה מכל מי שהיה בתור לפניו. הוא מאונן מעט עם נוזל הסיכה ומלביש קונדום מהקערה ליד. הוא מרטיב את הקונדום ואת החור הפתוח מולו בנוזל סיכה ורוק וחודר באנחת רווחה. כמה זמן שלא הרגיש כוס חם סביבו. הוא מפמפם קצת וכמו בשבירת צום חושש שיצא שבע מהמנה הראשונה לאחר שחיכה כל כך הרבה זמן. 

ליאור מזיין אותה ומרגיש ממש כאילו הוא מזיין חור בקיר, היא אמנם חמה למגע כמו אדם חי אבל אין לו מושג מי היא ואפילו לא איך היא נראית. בשבילו היא רק חור לשימוש וסיפוק הצרכים שלו. הוא מוריד ספאנק על לחי ימין של ישבנה ומבעד לוילון נשמעת גניחה מופתעת. ליאור מרוצה וממשיך בעוד שני ספאנקים לכל צד בעודו מעלה את קצב הזיון ונהנה מגל רטיבות שעולה בה. 

''אז ככה זה זונה? אין בעיה'' הוא צוחק. ''בטח שאת נותנת את עצמך ככה לכל הבסיס. זו גם תרומה למלחמה אבל את גם נהנית להרגיש ככה שמשתמשים בך" הוא לא מצפה לתגובה ומפליק חזק יותר עד שנשאר סימן כף יד בצד אחד. ''אני יודע גם למה בחרת את הזווית הזו על המיטה'' הוא אומר פתאום בעודו לוקח את בקבוק נוזל הסיכה בידו.

.

נעמי מפחדת מעט מהחייל הזה. כולם נכנסו גמרו והתחלפו זה אחר זה אבל עכשיו היא הרגישה את המיטה מיטלטלת יחד איתה בקצב הזיון כשהיא מופתעת מההפלקות, ותוהה מה עוד יעשה בה האדם הזר העומד מאחוריה כשהיא מרגישה אצבע חלקלקה משתחלת לפי הטבעת שלה. 

.

ליאור מחליט לא לעכב את התור ופותח את דלת האוהל, מסמן לבא בתור להיכנס. החייל הנוסף מבולבל אבל מציית ונכנס לאוהל. ליאור מגיש לו קונדום מהקערה ויוצא מהבחורה, משאיר את אצבעו בישבנה וזין נוסף מוצא את דרכו לתוכה. בינתיים אצבעו של ליאור מכניסה עוד חומר סיכה לחור הקטן המכווץ מולם.

.

לנעמי אין מושג שנכנס אדם נוסף לאוהל והיא מרגישה רק איך שני החורים שלה בשימוש במקביל. היא מרגישה כל כך חשופה למרות הוילון המסתיר אותה, כאשר האדם הזר הזה מתעמק כך בגוף שלה בריכוז עמוק. אצבע נוספת חודרת לישבנה והיא מרגישה את ההתנגדות יורדת מעט. ספאנק נוסף מיד המרגישה מעט גדולה יותר הפעם נוחת על ישבנה וגורם לה להתכווץ על האצבעות שבתוכה.

דקות ספורות לאחר מכן היא מרגישה שהזין בתוכה משפריץ בתוך הקונדום ושמחה מעט על שהחייל הזה שמלחיץ אותה גומר ולכן ילך. אבל כשהיא מרפה מעט היא מרגישה שבעוד הזין יצא מהכוס שלה האצבעות עדיין בפי הטבעת ממשיכות להרחיב אותה. ''למה הוא ממשיך?'' היא תוהה . אבל אז שומעת כיף מאחוריה ומישהו יוצא מהאוהל.

.

ליאור צוחק כשהוא מבין שהאצבעות שלו בפי הטבעת שלה מהוות הפתעה עבור הבחורה המכופפת מולו. ''עוד לא סיימת איתי זונה'' הוא אומר. הבא בתור, שראה את הקודם יוצא, נכנס כי חשב שהגיע אותו. 

''אה אחי סליחה אתה עוד פה'' הוא אומר ופונה לצאת אבל ליאור עוצר אותו. ''זה בסדר. היא פה כדי להיות לנו לשימוש נכון?"

החייל מתבונן בו בעניין ומחכה לראות מה ליאור מציע. ליאור מחווה בידו לעבר ישבנה של הבחורה כמו מסמן לחייל לעבור אותו בתור. ''ריככתי לך אותה'' הוא צוחק והחייל שמח על ההזדמנות ניגש למלאכה ומתחיל להכניס את איברו לפי הטבעת שלה.

.

נעמי מבינה ששוב יש שני גברים איתה באוהל ולא בטוחה מה המשחק שמשחק החייל המוביל את ההצגה המוזרה הזו. אבל רוב הריכוז שלה נדרש על מנת להרפות את שרירי פי הטבעת שלה כאשר החייל החדש מחדיר אליו זין קשה לאט לאט.

היא חוששת. גם מהשימוש בה ומהחייל המפחיד הזה אבל גם מהסיבה שהיא שם. האם באמת האמינה שזה מה שהחיילים הכי צריכים? או רק שזה כל מה שיש לה לתת? לאן הכניסה את עצמה? כל המחשבות האלו יוצאות לה מהראש כשהיא מרגישה בידו של החייל המפחיד על גבה והיא חוזרת לתהות מה יעשה עכשיו.

.

ליאור ליד החייל השקוע בישבנה של הבחורה מסיר את חגורת המכנסיים שלו. הוא מפליק לה שוב על לחי שמאל שלה ונהנה לראות אותה נרעדת ואז נעמד לשמאלה ומצליף בה פעם אחת עם החגורה. לשמחתו היא צווחת כמו ילדה. החייל מביט בו בהלם אבל לא יוצא לה מהתחת. ליאור שולח יד לכוס שלה ורואה שהיא רטובה כמו הזונה שידע שהיא. הוא מצליף בה שוב והחייל מתחיל לזיין אותה כמו שצריך. ליאור מרגיש כמנצח על תזמורת ומתאפק שלא להצליף גם באחוריו של החייל מולו. 

כשהחייל גומר התחת של החור בקיר כבר אדום כולו וישנם גם כמה פסים יפים על גבה של הבחורה. ליאור נכנס בנחת לכוס החם שנשאר רטוב ופנוי ומפמפם את עצמו לתוכה. 

איזו שירת סיום הוא הפיק פה. גאה בעצמו הוא מתלבש ויוצא, יש לו שמירה בקרוב.

ראשית אזהרת טריגר, אני מבינה שלחלק מהאנשים לא יהיה נוח עם הסיפור. זה בסדר ואני מפרסמת בכל זאת כי זו הפלטפורמה לזה.

שנית- השראה

ועכשיו לסיפור - חלק ראשון:

ליאור יושב עם חברו אביב שהגיע לארח לו חברה בשמירה. הם כבר חודש במילואים מאז יום שבת ההוא, לא ראו בית. מדליק סיגריה והמואזין נשמע מהמסגד הקרוב, הם מביטים אל האור הירוק כאילו הידע מהיכן מגיע הקול יעשה אותו פחות זר. ''אני מרגיש כאילו מעולם לא השתחררתי'' ליאור משתף ''כאילו זה המשך ישיר של גיל 20 ואני שוב רעב חרמן ועייף כל הזמן''.

אביב מגחך ''כולנו ככה אחי, לא ראיתי את חברה שלי חודש אני משתגע''. 

.

נעמי סגורה בחדרה מתוסכלת. היא צופה כל היום בחדשות, הוריה בעבודה ואחיה גוייס למילואים (היא לא דואגת לו, הוא שמור לבטח מול מחשב במרכז הארץ). החברות שלה מעסיקות את עצמן בכל מני התנדבויות שלדעתה אין בהן טעם. אולי תצטרף אליהן רק כי חוסר המעש משגע אותה, אבל היא יודעת שעוד ממתקים זה לא מה שהחיילים צריכים, ובלילה במיטה עולה לה רעיון.

.

למחרת ביציאה מחדר האוכל המאולתר הם רואים התקהלות בחנייה. ''בטח עוד וופלים ותחתונים'' מצהיר ליאור וממשיך ללכת לכיוון המגורים. ''דווקא מתאים לי קינוח'' משיב אביב ונפרד מליאור כשהוא פונה לכיוון החנייה.  

אביב מגיע לחנייה ולא מאמין למראה עיניו. תור של חיילים עומדים מחוץ לאוהל מאולתר, הראשונים בתור במכנסיים פתוחים מאוננים בלי בושה ומתוך האוהל נשמעות גניחות. הוא נעמד בתור נחוש לראות את הסצינה בפנים למרות שמרגיש בושה קלה להצטרף למה שהולך שם.

הוא תוהה איך דבר כזה מתקיים לעיני כל במדינת ישראל כשהוא מזהה את הקצין שלו לפניו בתור ומבין שאווירת המלחמה, החשש והחרמנות ניצחו את הערכים והדאגה האופיינית למראית העין.

כשמגיע תורו הוא נכנס ורואה וילון תלוי באמצע האוהל ומתחת לוילון רגליים של בחורה מכופפת על מיטה צרפתית כך שישבנה פונה אליו. ליד המיטה מונחת קערה מלאה קונדומים, בקבוק נוזל סיכה ודלי מגבונים.

הוא ניגש לבחורה ומלטף את ישבנה. היא מניעה אותו מצד לצד בהזמנה. הוא מתכופף מולה ומעביר מגבון לח בעדינות מגבה המיוזע ועד רגליה הפשוקות. הוא מרחם עליה קצת, איך הגיעה לפה, לשמש חור לכל החיילים החרמנים האלה. הוא בטוח שחלקם גם לא כיבדו אותה, השתמשו בה מהר והלכו. נכנסו קשים לאוהל בכוונה לפרוק בתוכה ולצאת. לא מסוגל לדמיין את חברה שלו עושה דבר כזה.

.

נעמי שמחה להיות שם. זה היה רעיון מעולה לתרום מעצמה את מה שהיא ידעה שהם רוצים. היא זוכרת איך האקס שלה היה חוזר מהצבא כמו חיה מורעבת. היא מקווה שחלק מהחיילים האלה שהיו עכשיו בתוכה יגיעו מרוכזים יותר ללחימה בזכותה, וניסתה לא לחשוב על זה אבל גם שכנראה חלקם לא יחזרו והיא סיפקה להם חוויה חיובית אחרונה.

בתוך סבבים של חיילים שנכנסים וכמו מאוננים לתוכה דקות ספורות עד שהם מתחלפים. אף אחד לא עצר להסתכל עליה כמוהו, ההבדלים בינהם הסתכמו בזמן שלקח להם לגמור ובגודל הזין אבל היא מתמקדת בתרומה שלה למלחמה. רצף החדירות היה מאיים וגם התחושה המפחידה הזו שהיא באמת משמשת חור - כפי שרצתה אמנם אבל עדיין - ללא כל התחשבות ברצונה והנאתה לכל החיילים האלה. היא החלה להתעייף כשהחייל ההוא הגיע. המגע העדין שלו והליטוף עם המגבון הרגיעו אותה. 

.

אביב ירד על ברכיו והריח אותה. כמה זמן שלא הריח את חברה שלו, מתגעגע. נראה שהגברים לפניו ומגע המגבון השאירו אותה יבשה אבל הוא לא ממהר. היא בחרה לתת לו את המתנה הזו והוא ינצל אותה עד תום. הוא שב ומלטף אותה עם מגבון נקי ורואה את המתח בשרירי רגליה נרפה. לאחר מכן הוא שולח את לשונו לטעום אותה. מתמקד בדגדגן וכשהוא מרגיש שהרטיבות בפיו אינה רק רוקו שלו הוא שולח את לשונו פנימה כמו מלקק מצנצנת דבש. הוא לא יודע אם טעמה טוב כל כך כי היא שונה מנשים שירד להן בעבר או כי הוא רעב כל כך ומתגעגע לחברה שלו או בכלל כי זו עשויה להיות סעודתו האחרונה.

אביב נעמד וחופר בה בשתי אצבעות, אוסף בידו ממיציה ומסכך את איברו. לאחר מכן הוא שולף קונדום מהקערה וחודר אליה באחת. הוא נאנח בהקלה ובבושה גם יחד ומנסה לדחוק את בת זוגו ממחשבותיו. הבחורה אמנם נרגעה והרטיבה אך לא נשמע שהיא נהנית מדי ואביב חושב אם לגמור ולסיים עם זה, לפנות את התור. אבל הוא לא מסוגל, אם כבר עשה את המעשה הזה לפחות יהנה ממנו לפני המשך המלחמה. 

.

אביב לוקח את חומר הסיכה המונח ליד המגבונים מרטיב ודוחף את אגודלו  לכוכב הקטן שמנסה להתכווץ עליו ומרגיש את הלחץ גדל גם על איברו השקוע בתוכה. הוא שומע גניחות מעבר לוילון ושומר על קצב תנועות האגן שלו בעוד הוא מתחיל להניע את אגודלו ואף מנסה להכניס אצבע נוספת. מעודד מכך שלא נשמעת מחאה הוא מרחיב באצבעותיו ומורח תוספת חומר. כאשר הוא יוצא ממנה ומחליף קונדום הוא שומע אותה עוצרת את נשימתה בציפייה.

.

נעמי התנסתה בעבר במין אנאלי ואף נהנתה מכך אבל באותו יום עצרה כל אחד מהחיילים שניסה לגשת לפתחה האחורי. הם היו כולם כל כך חסרי התחשבות והפחידו אותה. נראה שהחייל הזה יודע מה הוא עושה. היא נהנתה ממגעו ומהתחושה שלו בתוכה. מצחיק כמה מעט הוא עשה וכמה שזה מרגיש כמו דאגה לשלומה בתוך יום שכזה בו שימשה חור בלבד לכל כך הרבה חיילים.

.

אביב מורח חומר גם על הקונדום החדש ומתחיל לדחוק את עצמו לפי הטבעת שטרח להרחיב קודם לכן. הוא מרגיש כמה היא מכווצת עליו ומבין שמי שהיו לפניו בתור כנראה לא טרחו להגיע לשלב כזה בזיון אלא גמרו והלכו. הוא רוצה להרגיע אותה, אין סיבה שתסבול.

''תנשמי'' הוא מזכיר לה ומלטף את גבה שוב במגבון ''בסוף בשביל זה הגעת לפה נכון? רצית שישתמשו בך. רצית לתרום לחיילים פינוק אמיתי. הנה אני מתפנק'' הוא אומר. הוא ממשיך כך והבחורה מרפה לחלוטין ונראה שאף נהנית והוא מתענג על הזיון ההדוק שהיא מספקת לו. הוא משתדל לא להגזים, בסוף היא הגיעה כדי לתת מעצמה עבורם ולא להיות מושפלת, והוא שמח מאוד על שהיא הגיעה. 

.

כשהחייל הזה גומר נעמי חשה שהוא מאוכזב שלא גמרה גם היא, על אף שנהנתה איתו יותר מעם כל אלו שעברו בתוכה לפניו. אבל הוא כמובן לא יודע את זה. לפחות הטיפול שלו חיזק אותה ומאפשר לה להישאר שם ולספוג עוד.