כשהגדול התחיל כיתה א' , היו מה שנקרא ימי הסתגלות. ההורים פה יודעים על מה אני מדבר. אלה הימים הכי מעצבנים בשנה, נגמר החופש הגדול, יש סוף סוף מסגרת - ואז..בשבוע הראשון הילד מגיע ל 3 -4 שעות ראשונות ואחרי כן אבא בא ולוקח חזרה, כאילו שלא נגמר חופש, וזה מעצבן ודופק את כל היום.
בקיצור - מוריד את הילד בכיתה, נשיקות וחיבוקים נשאר עם שאר ההורים עוד כמה דקות לפני היציאה מהכיתה.
לידי הייתה אחת האמהות שלא הכרתי. ראיתי את הבעסה הזו בעיניים שלה ושהמחשבות שלה תואמות את שלי, ימי ההסתגלות דלה פוטהמאדרה. הזמנתי אותה לקפה במרכז המסחרי ליד. זרם לה.
הייתה בלונדינית עם שיער קצר, לבשה גופיית ספורט טייטס סקסי, נראתה כמו לפני או אחרי שיעור יוגה, רק בלי המזרן.
לא הייתי חרמן מעבר לרגיל, אבל משהו בה הדליק לי את הראש. המבט שלה, העיניים היפות, הצוואר החלק (אחת החולשות אצלי) מעל לחזה שנראה רך עם פטמות שאפשר היה להבחין בהן גם דרך הגוזייה. כל אלה כנראה הדליקו לי משהו בגוף.
מסתבר שהיא דודה של אחד הבנים בכיתה, באה מחיפה לעזור לאחותה בשבוע הראשון של ספטמבר. בכלל רווקה בעלת עסק לשיווק דיגיטלי. אוקי, נשמע מעניין. גם לה היה מעניין, לפחות ממה שקלטתי בשיחה. לא יודע איך הגענו לזה שהזמן הכי טוב לסקס זה בבוקר. רחמנות של בוקר באה טוב עם בית ריק. והבית הריק שלי לא רחוק, אז...גם בזה זרם לה.
כשחזרנו לאסוף את הבנים, האחיין שלה שאל למה יש לה פסים אדומים על הצוואר.. היא לא הבינה על מה הוא מדבר... אני כן.
נקודת תורפה