סקס(ו)לוג

אתמול בלילה קראתי את אחד המשפטים המזעזעים שקראתי בספר כלשהו.

המשפט מופיע בספר של מיקי בן כנען, "הקרקס הגדול של הרעיונות". 

ספר מקסים ומרתק שמספר על ארבעה זקנים, ביחד ולחוד, לאורך המאורעות במאה העשרים. שילוב של הסטוריה, תאולוגיה, הומור וטרגדיה.

עלילה מפותלת וצבעונית עם הרבה דמיון והנאה לקורא.

זו הפעם השלישית שאני קורא את הספר הזה, ולא זכרתי את המשפט הזה.

בשני דפים וחצי מתוארים העורבים במחנה ההשמדה בלז'ץ בפולין, אביב 1942.

המציאות היומיומית מנקודת מבטם. מה הם חושבים, התלבטוית רומנטיות, זוג שמתכנן לבנות את הקן המשפחתי. העורבים הכירו את המחנה ואת שגרת המוות שבו.

ואז הפיסקה:

"זוג העורבים הצעירים, שניהם בני מזל דגים, בקעו בעצמם לא הרחק מעץ הערבה שעליו תלו  כרגע את תקוותיהם המשפחתיות, כיוון שניזונו כל חייהם מבשר אנשים מתים, בעיקר ילדים, שבשרם רך וענוג במיוחד, צמחו לתלפיות והיו גדולים ומבריקים לתפארת. נוצותיהם נצצו בשמש הרכה כמו המגפיים המצוחצחים של קציני האס-אס, ואולי אפילו יותר. עורבים כל כך חסונים לא נצפו כבר שנים במחוז לובלין... "

מצלמות בכל מקום.

בפינת רחוב

בגנים ציבוריים 

בכביש המהיר 

בשביל צדדי לצימר

בחנייה פרטית 

בחניון ציבורי 

במכוניות פרטיות 

בקסדות של אופנוענים 

בכניסה לכל בניין

באמצע הרחוב, סתם

במעלית 

בכספומט 

במסדרונות 

זיהוי פנים 

זיהוי מס' רכב

זיהוי שימוש בנייד

מצלמת מהירות 

הכל נרשם ומתועד.

חבר הקריא לי שיחה שעשה עם הצ'אט gpt על מקומה של האנושות בהווה הטכנולוגי, והעתיד שמחכה לנו.

ואז קראתי את הקטע הבא, מאת אלכס אפשטיין.

חופשה משפחתית בצפון.

בית מאובזר עם בריכה פרטית. 

ועדיין יש מרגיש לי צימר לפי שעה.

אולי בגלל הווילון במקלחת.

רוקר מזדקן. 

שלום חנוך? ברי סחרוף? ערן צור (חגג 60)?

זאב טנא. 

הוא לא מזדקן, הוא כבר זקן, יליד 1947.

שחקן, פזמונאי וזמר.

על הבמות משנות השבעים. לבד או עם חברים.

כותב ושר שירי מחאה על כל מה שקרה לנו ממלחמת יום הכיפורים ועד ימינו.

"רוק בועט" קוראים לזה,  יותר רוק בועט בביצים. 

עם הומור עצמי שחור, טקסטים שנונים ומוזיקה מעולה.

זה שיר הנושא מהדיסק האחרון שעשה יחד עם שאנן סטריט. ז' באוקטובר.

גשם חם פרסם היום את הפוסט הזה 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152909&postid=1730992

לפני כשבוע כתבתי על אותו נושא, רק שזה כתוב הרבה יותר טוב.

מסתבר שזה חשוב לעוד כמה.

נכנסתי הביתה.

היא ישבה על כיסא במטבח, רגליים על המושב פתוחות, לפטופ על השולחן עם פורנו כלשהו.

יד אחת מלטפת את הכוס, יד שנייה מתחת לחולצה מקשיחה פיטמה.

אני רואה שהתחלת בלעדי, חייכתי.

כן, היא אמרה, אתה והפקקים שלך, בוא לפה.

השתחלתי מתחת לשולחן ומלטף את הרגליים, מנשק את הירכיים.

היד שלה עברה לשיער שלי והצמידה אותי אליה.

היה לך יום ארוך, היא גונחת. 

עדיין לא סיימת.