סקס(ו)לוג

אני מהמתגלחים.

רוב הבחורים שאני עובד איתם, מגדלים זקן. אני מעדיף לגלח, פחות מגרד. יותר מכובד.

בפעמים שאני משאיר את זיפי הזקן, אני מושך מבטים מבחורות צעירות, יותר מהרגיל.

כנראה שהצבע עושה את זה (בשילוב עם עיניים כחולות)

נשמע הגיוני?

(קשרתי משקולת לרגל, שלא אעוף גבוה מידי על עצמי)

משיטוט בפרופילים של נשים פה, עולה המסקנה שהחיה, שהכי הרבה מוזכרת פה, אם זה בניק, או בתמונה, או בתיאור, היא.... ניחשתן נכון: חתולה. מתפנקת, מגרגרת, שורטת, נושכת, מתכרבלת, מאיימת, מיוחמת, כל החבילה ביצור פרוותי חמוד. 

גרה בקרוואן צר בחצר של ההורים שלה. לא באיזה מושב מאובק, במרכז שכונה ירושלמית ותיקה.

הייתי ה ✓ שנכנס למשבצת הריבאונד.

אחרי כן היא חזרה לחבר. והתחתנה איתו.

נכנסתי, התיישבנו על המיטה, לא הייתה אופציה אחרת. גם לא חיפשתי. תוך דקה נוצר החיבור.

הפה שלי והכוס שלה.

עוגת גבינה באסקית.

היא חולת כביסה.

מכבסת כל דבר, עם הרבה מרכך שיהיה רייחני.

כשהייתי תופס את שולי התחתונים שלה ומושך אותם לכיוון הנכון, היה מתגלה לי הכוס המרהיב שלה שהיה רייחני מאותו המרכך.

זו הייתה קבלת פנים חמה במיוחד.

כשאנחנו רבים בצעקות, ויוצאת לך קללה של זונה, זה לא סקסי כמו בסרטים. זה באמת שורט. 

כנראה שזה גם בגלל שזו את, ולא מישהו אחר.

יצאנו לפסטיבל שאון חורף בירושלים.

מייק, דני ואני.

שעתיים של אסקפיזם מהחדשות הרעות (למרות שהיו גם טובות אתמול)

הרבה אלכוהול.

סטודנטים, צעירות דתיות, חיילי מילואים, לסביות, חתולי רחוב, סטלנים והייטקיסטים.

מעורב ירושלמי אמיתי.

מזל טוב.

רעיונות לחגיגה ראויה?

היא הייתה בת 19 ועבדה באכסנייה שהייתי בה באיזו עיירה בניו זילנד.

לא רק שהייתה צעירה אלא גם נראתה צעירה, כמו נערה בחטיבת ביניים.

לא זוכר איך זה קרה, אבל בלילה, כשכולם ישנו בחדרים, מצאתי את עצמי מקבל ממנה מציצה על הספסל במרפסת. הסיפור בינינו נמשך כמה ימים בכל מיני מקומות בעיירה הזו, אבל זו לא הנקודה.

הנקודה היא הדיסוננס בין נסיון מיני מועט שהיה לה, לבין כשרון טבעי לטפל כ"כ נכון ומדוייק בזין שלי.

בקצב הנכון, ביסודיות, עם כמות נכונה של רוק (אף פעם זה לא מעט מידי), הסאונד, השילוב הקסום של יד - שפתיים - לשון, זורקת משפטי אהבה מידי פעם.

היא הייתה מלאך.

נזכר בה לפעמים, למרות שעברו יותר מ 30 שנה. 

קורא עכשיו את הספר הזה.

מסופר על בחור לונדוני שחי בתקופה שבין סוף המאה ה 18 לבין שנות העשרים של המאה ה 19. הוא שייט של ספינת מסחר קטנה בתעלות של לונדון. העוני מביא אותו לבצע שוד שנכשל. עונש הוא מוות בתלייה שמוחלף בהגלייה עם אישתו וילדיו לסידני שבאוסטרליה הרחוקה,  שהיא מושבת העונשין של אנגליה באותם זמנים.

במושבה הוא עדיין נחשב אסיר, אבל במקום לשבת בכלא (או להיות מוצא להורג) הוא נהפך לאסיר/עבד עבור אדם חופשי במושבה.

ומי האדם החופשי במקרה שלו? אישתו. 

זה לא מתפתח כפי שהחברים פה בקהילה חושבים שזה אמור להתפתח. בכל זאת - מאה 19.

בלי קשר לנושא, זה סיפור מעניין מאוד על החיים של מתיישבים אנגליים בטבע האוסטרלי ואינטראקציה שלהם עם האבוריג'ינים בתחילת המאה ה-19.