שיר חורף נפלא, כמו כל הדיסק.
שיר חורף נפלא, כמו כל הדיסק.
אתה יורד כמו בחורה.
היא אמרה לי
הרמתי את הראש מבין רגליה,
אני רואה את זה כמחמאה.
אמרתי לה
(היא הייתה לסבית שהכרתי דרך העבודה)
תמשיך, תמשיך
החזירה את הראש שלי למקום.
אנו מצווים לענות את נפשותינו ביום הזה.
הנפש שלנו מעונה כבר שנה פלוס.
בדקתי את זה מול ההנהלה,
וקיבלנו מחילה אוטומטית.
סוף שבוע נעים לכולם.
נייד מתריע הגעתי
פרפר סביב העץ
בואי, הכל מוכן עבורך
מאמר מעניין מהניו יורק טיימס (מתורגם בארץ) מדבר על ההורים המודרניים והפחד שלהם מהשיעמום של הילדים שלהם.
"הורות הליקופטר" סביב הילד, לעומת הורות שבה הילד הוא "הלווין" של ההורה. מסתבר שזה יכול לעשות טוב לשני הצדדים.
ההורים פנויים יותר לעשות את מה שהם רוצים או צריכים כמו סידורים, מפגש עם קרובי משפחה וחברים וכדו'
וגם הילדים מרוויחים בכך שהם רואים את ההורים שלהם עוסקים בעינייני המבוגרים ולומדים מהם הרבה. בנוסף הם בעיקר משתעממים.
מסתבר שבשיעמום יש גם דברים טובים. זה מעודד סבלנות, תושיה ויצירתיות.
"דרך מצויינת לשעמם ילדים היא לקחת אותם לביתו של קרוב משפחה מבוגר יותר ולאלץ אותם להקשיב לשיחת מבוגרים ארוכה על בני משפחה שהם לא מכירים "
הייתם הולכים על זה?
דני ליטני שר על אופלייה.
לו ריד שר על ג'ין המתוקה.
לאונרדו כהן שר על סוזן.
שלמה ארצי שר על ג'ניס ג'ופלין
חווה אלברשטיין שרה עליה גם.
שמוליק קראוס שר על מונה.
דיויד ברוזה שר על דניאלה.
מתי כספי על סוזי דולצינאה.
צביקה פיק שר על מרי לו.
וסטילי דן שרים על ריקי.
הסתיו הגיע.
את עומדת ערומה בשדה.
איילה עוצרת ומביטה.
אתם חרמנים.
הידיים נשלחות.
הבגדים בדרך לריצפה.
התנשפויות ואנחות.
לשניכם ברור מה הולך לקרות.
ואז, מגיע הדאונר....
משב של ריח גוף רע.
שריר ההמסטרינג נתפס.
מילה לא במקום.
טלפון מהגן של הילד.
הותר לפרסום ברקע.
מוזמנים להוסיף משלכם
מיטה סתורה
את מזיעה ודומעת
חתול מתכרבל ליד
גבר מגיע לשיא הרגישות, למקסימום חיבור עם האני הפנימי שלו, לשקט הזה שהוא מחפש, לחיוך הפנימי בינו לבין עצמו -בשניות הראשונות אחרי שהוא גומר. אלה שניות שהעולם עוצר.
בסך הכול כמה שניות, לא שעה או יום שלם. אחרי שיעברו, יגיע האפטר פארטי.
אז בפעם הבאה שאת שואלת אם אני צריך את האוטו מחר בבוקר ,כשאני במצב שלולית, אל תתפלאי שיורד לי ממך.