אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סקס(ו)לוג

פנטזיות שהתממשו, וכאלה שלא.
פדיחות שקרו, וכאלה שכמעט.
מחשבות שבאות, וכאלה שנשארות.
סקס וזיוני שכל.
לפני שנה. יום שלישי, 24 ביוני 2025 בשעה 7:43

סטודנטית לפסיכולוגיה שנה שלישית. חכמה, חריפה, חדה על כל דבר. עיניים גדולות מסתכלות עליי מנסות להבין מה עומד אחרי מה שאני אומר, או לא אומר. חופרת בשתיקה שלה.

היינו זוג לתקופה.

היא עבדה בהוסטל לנערות בעיר. ההוסטל היה בית גדול שגרו בו כ 14 נערות בנות 12-18. הנערות הצעירות הללו באו מבתים הרוסים. 

הן סבלו הרבה בחיים הקצרים שלהן. היו מקרים קשים של הזנחה, פגיעות נפשיות, אלימות, ניצול מיני, וגם כאלה שנאנסו.   

הן הגיעו לבית במטרה לשקם את חייהן. לטפל בצלקות וללמוד איך מתפקדים בעולם המטורף שיש בחוץ.

כל משמרת סחטה ממנה כוחות נפשיים עצומים.

תיאוריות פסיכולוגיות על בני נוער ופתולוגיות נפשיות שונות שלמדה עליהן באוניברסיטה, היו למציאות יומיומית בבית . אחד לאחד.

תמיד עלה לי הדימוי שלה כשובר גלים של הבנות.

היא כל כך אהבה אותן.

בסוף משמרת הייתה מגיעה אלי הביתה.  הייתי מקבל אותה בחיבוק ארוך ושקט.  מרגיש איך היא מתרככת לי בידיים, חוזרת לנשום, מתחילה להבין את מה עברה ב 20 השעות האחרונות.

לפעמים הייתה מדליקה ג'וינט שיפתח את הפקק של איזה בקבוק של שדים , לתת להם לצאת, לפעמים לא היה צורך.

הכל היה על הסף, צף כמו קצף בנחל מזוהם. 

היא באה לפרוק.

מוריד אותה בעדינות על הברכיים, מלטף ומכניס אצבעות לרעמת השיער, מעסה לה את הקרקפת לאט ועמוק. 

מזיז את הראש מצד אל צד, תוך כדי מהדק  את התפיסה ומקבע את הראש לצד אחד. 

מלטף לאט את הפנים,  לש את הלחיים והשפתיים, מעוות אותם עם האצבעות. מוציא ריר מהפה, מורח על הפנים וצוואר.

מצמיד את הראש שלה לירכיים שלי.

יורד על הברכיים, כורע לידה,  מנשק אותה לאט, נצמד לשפתיים, נושם איתה, טועם דמעה.

הייתה נשכבת על הבטן, ערומה, נצמדת לריצפה הקרה, ידיים פרושות לצדדים, כמו ישו.

נותנת לקור לחדור אליה מכמה שיותר נקודות מגע של העור. 

היו פעמים שהחתולה הייתה מגיעה בשקט, מריחה את השיער, נותנת נשיקות קטנות של חתולים. מזכירה לה שיש עדיין שפיות רגילה יומיות של חתולים.

כשהייתה מוכנה הייתה מאגרפת את הידיים, מצמידה אותן לגוף ולוחשת, אפשר.. 

התכופפתי ונישקתי את איזור הישבן והירכיים. 

מלטף, מעסה, צובט, מרכך.

לא עם היד. 

היא רצתה ניתוק מוחלט.

רק היא, הריצפה הקרה מצד אחד והכאב השורף מהצד השני. 

היה שאחרי כמה שניות, הייתה מתפרקת בבכי על הריצפה הקרה.

והיה שעברו כמה דקות של כאב איטי ושורף שחיבר אותה לכאב שהביאה מהמשמרת. 

היא בכתה על עצמה, ועל הכל אחת מהבנות שאהבה.

האהבה שלה אליהן הייתה עצובה.

 

עברתי למיטה בחדר השינה, מחכה לה שתבוא.

לא היינו שוכבים.

רק חיבוק מלא ושקט.

 

 

 

 

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י