חוג של קריאה

( ארז ביטון)

הימים עוברים.

והגעגוע רק גובר ,

געגוע לרגש שאיני כמעט זוכר.

לא, זה הרבה לפני השליטה, הרבה לפני המשחקים, והצעצועים.

זהו רגש של חיבור, חיבוק, מילים של אמת וחוסר שיפוטיות.

רגש ותחושה של געגוע, געגוע למגע פשוט ואוהב 

געגוע למילה של בוקר, מילה שגרתית, למילה של לילה מילה של תשוקה בסיסית.

געגוע לחוויות, חוויות של יחד , לחוות את יופיו של היער, את הריח של העצים יחד, את השקט והרעש בנחל של מים מתוקים.

אני מנסה להכיר, לתפוס מבט של עינייך שמחפשות, לא בברים, לא במסיבות, לא באורגיות ומפגשי זוגות .

מבט שגם מתגעגע לבסיס 

בסיס של חברות כנה, בסיס של מבט חושק , כן , הייתי שמח שבתוך המבט החושק והבסיס של החברות יהיה גם משחק , שיח של תשוקה וכמיהה לחקור את עצמנו יחד את עצמנו לחוד את עצמי מולך , את.

( ארז ביטון)

את/ אתם/ אתה 

עצרו,

געו לי בלב,

הרקידו אותי 

גרמו לי לזכור את תחושת הרטט

ואת הפעימה העדינה בין הרגלים.

גני מחכה ומייחל לרגע בו אפגוש בך.

( ישראל אלירז)

( ישראל אלירז)

חשקה נפשי במפגש

חשקה נפשי בלשחק איתך, 

נתחיל במילים ואותיות, נראה שאנו מצליחים לחבר משפטים, גם משפטים קצרים זאת התחלה.

נכיר את הנקודות, הפסיקים וסימני השאלה של השיח שלנו, והכי חשוב את סימני הקריאה, כמה זה הבסיס.

נרגיש בטוחים במילים, ואולי אז נצעד קדימה,

מפגש, ממקום בטוח , ונכון ומדויק לנו .

חיבר המבט, העיניים, הריח, אויי, כמה הריח חשוב לי.

מפגש של עור, הצבע שלי , הצבע שלך, מנח גוף, החיוך, התשוקות, נדברר זאת.

והלוואי ונגיע גם למגע, מגע עם סבלנות, עם תיאום ציפיות, לאט, לשאול, לדייק אותך, אותי, אותנו יחדיו

ואולי

ואולי

והלוואי

שזה ימשיך

שנרצה זאת

שזה יעורר סקרנות, ורצון להמשיך ולהכיר, להתפשט, פיזית ומנטלית,

ואולי ואולי

והלוואי 

שנרצה עוד, שנקבל ללא ציפיות / אכזבות 

את שנינו.