חוג של קריאה

אני רואה אותך, אני יודע איך את נראת, אני מרגיש אותך.

הצבע שלך, צבע של אדמה, אדמת טרה קוטה בגוונים של חום כתום.

הריח שלך, ריח של עצים, ריח של המחטים של האורן, ריח של אדמה קשה ומחורצות שקיבלה ברגע זה מנת גשם להרוות את צימאונה .

העיינים שלך פחם, את אינך לוחשת כשאני רואה אותך אך אני יכול כמעט לשמוע את פיצפוצי הלחישות של מבטך.

השפתיים שלך, השפתיים העליונות, השפתיים שחושפות שאת יודעת לחייך, את יודעת לצחוק ולהרגיש 

השפתיים שזמן כה רב לא טעמתי, זמן כה רב לא חשתי צורך לגעת לנשק, לטעום ולהריח את הבל פיך

אני יכול להמשיך ולדמיין, ולשתף בדיוק מי את ,

אך

את אינך, את אינך בעולמי, לעולם לא פגשתי אותך, 

אני יודע שאולי אי שם מעבר למשחק, מעבר למסכות ולאותיות  את באמת 

הינך

מחכה ויודעת שאני 

היני